קושיה

מה עושים עם כעס שלא שייך לאף אחד? שלא מגיע לאף אחד שאוציא אותו עליו? אם מניחים לרגע, שכנראה גם לי לא מגיע שאוציא אותו עליי. (למרות שזו הנקודה שכרגע אני מקריבה בשביל שמשהו ייעשה עם הכעס הזה) נעמה.

שלא מגיע לאף אחד ....אז מי לימד אותך להפנות את הכעס כלפי עצמך? וואו...בטוח מישהו לימד אותך ובגללו רע לך...עליו תכעסי! מניסיון...למדתי לכעוס על מי שמגיע לו..עדיין לא לגמרי... מיכל נ.ב. קצת נעלמת לי...והנה הפצעת :)

היי מיכל, אני לא חושבת שמישהו לימד אותי לכעוס על עצמי. לימדתי את עצמי כל מיני דברים ואת זה על הדרך... לא יודעת, זה כעס חסר נמען וחסר מילים. תחושת זעם וחוסר אונים שלא קשורה לשום דבר של ממש. ותודה על הנ.ב. :) הרגשתי קוצנית מידי, עצבנית ולא רגישה בעליל, אז העדפתי להרחיק את עצמי ולא לפגוע. אני עדיין איפשהו שם, בגלל זה אולי חוששת לנסות להגיב יותר, למרות שאני קוראת. בנוגע לתהיות ההומור שלך, אגב, אני מאוד מזדהה (אפילו כתבתי כאן פעם משהו כזה). עלתה לי השאלה מתי הומור הוא כלי הגנה ומתי הוא כלי לחימה שלך נגד עצמך... קו דק עובר בין השניים, נראה לי. במיוחד כשהתקפה (עצמית) מרגישה לפעמים ההגנה הטובה ביותר. נעמה.

תודה על השיר, אודי. תמיד קולע. אולי מה שכתבת מחדד לי את השאלה, אולי בעצם השאלה היא - איפה המקום הזה? איפה המיכל הזה? זה כאילו ברור שטיפול, מה? אבל כן? לכעוס לידה-לא-עליה כשזה עלול לזלוג ללכעוס-עליה-בלי-סיבה? אני אוהבת אותה, לא רוצה שהיא תהפוך לשק חבטות. נעמה.