מרגישה נטושה כאן..

לא יודעת למה. בעצם יודעת אבל קשה לי להגיד כאן. אני עוד בטראומה מהפגישה הלא מתוכננת שלנו אתמול... והיא יצאה לחופש. וקשה לי. ומרגישה היום מאוד לבד כאן.

לא נוטשות אף אחד.. גם אם קוראות בשקט...ואודי מעלה הודעות משמע הוא קורא אותן :) קשה לראות אותה מחוץ לטיפול וקשה כשמטפלת יוצאת לחופש...את רעיון הפתקים אגב אני הולכת לבקש גם לפעם הבאה, עשית לי חשק :) אני רוצה לספר לך, לי יש קטע כזה דווקא הפוך, אני כל כך רוצה לפגוש אותה מחוץ לחדר, סתם כזה להיתקל ברחוב ולראות תגובה... פעם חשבתי שראיתי אותה כשנתקעתי עם האוטו...שאלתי אותה ואמרה שלא הייתה שם, כנראה הייתה משאלת לב שלי שתהיה כשאני בצרה..היא אדם וגם לה מותר ללכת ברחוב ולהיות במסעדות...אני דווקא מתפלאת שלא רואה אותה מסתובבת, היא כנראה אדם מאוד עסוק (אנחנו גרות באותה העיר) בהצלחה בתקופה הזו, אנחנו פה.

לא יודעת, כך הרגשתי היום.. שמחה שהפתקים שלה יככבו בטיפולים אחרים. בפנטזיה אני ממש רוצה לפגוש אותה, מסתבר שבמציאות זה לא ככ פשוט. אני עדיין בהלם מזה.

את באמת מאוד מתוקה. רוצה לומר לך שאני קוראת את כל הודעותייך ואת יודעת ? גם אני עושה . עדיין חלק ממש שאת משתפת.. אמא צביה ואני גרות קרוב . (5 דקות ברכב) כשאני עושה הליכה, זה באיזור שמקיף גם את הבית שלה. גם אני מציצה למכונית שלה. חיפשתי אותה בפייסבוק, מצאתי דרך גוגל את כל מקומות העבודה בהם היא מלמדת ומדריכה. כמובן ששיתפתי אותה. גם אמרתי לה:" אני יודעת שאת מלמדת פה ופה ופה..ומדריכה כאן וכאן וכאן" אם היא בהלם אולי גם באלם.. היא מצליחה להסתיר את זה. אמא צביה נותנת לי את ההרגשה שזה בסדר שאני סקרנית לדעת.. וזה עולם שחשוף.. ולגבי השיתוף שלך בחוויה המטלטלת עם הפסיכולוגית והבן שלה.. כן..חתיכת חוויה.. ואת עכשיו עם 4 מעטפות.. ואני חושבת לשתף את אמא צביה ברעיון המדליק הזה.. ונשמע שהפסיכולוגית שלך ממש ממש מכווננת אלייך והיא חושבת עלייך ואולי כשהיא תחזור מחו"ל היא תביא לך מתנה גדולה :) איתך-במבי

חייכת אותי. היא לא תביא לי מתנה. אבל את יודעת, אני רוצה להביא לה. אולי אני אטוס. אולי. הלוואי. ואני אביא לה. רק לה. למשפחה שלי לא רואה צורך. הסקרנות או יותר נכון מה שאני עושה לא טוב לי. לכן היא לא מסכימה. ואני אל אעשה זאת יותר. מקווה. גם אין לי פיתויים ככ קרובים. היא אל גרה קרוב אליי. אני מחכה למעלה ולא יודעת איך נראה האוטו (אלא אם אחפש). היא מבינה את הסקרנות מאוד, היא מוכנה לדבר על זה אבל שלא אעשה זאת. כנראה שלכל אחד אולי טוב משהו קצת אחר. אני ראיתי את הבן שלה, את מבינה? הוא עם תלתלים צהובים כהגדרתה.. קטן וחמוד. שאלתי אם הוא הקטן או הגדול שלה. אמרה שהקטן. אני אוהבת אותה ואני מרגישה שהיא שם בשבילי בדיוק בדיוק כמו שטוב לי. אני אוהבת אותה! אעדכן ביום שני בערב אחרי שאפתח את המעטפה הראשונה.. רק בשעה שלנו. מקווה להצליח (: