אודי, ראית ??

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/08/2014 | 15:36 | מאת: .במבי פצוע..

ראית מה קורה לי כשהכאב והקנאה מוציאים אותי מדעתי ??? אני מתנהגת כמו לא נורמלית :( כל כולה, לימור -משתתפת חדשה שלא יודעת בכלל מי אני ומי זו אמא צביה.שואלת שאלה תמימה ואני ככה מתנפלת ועונה לה כאילו שהיא בכלל מכירה אותי.. איזו פדיחה . לימור שאלה שאלה תמימה לגבי מה שמקובל,מוזר ועוד של מעבר עם המטפלת מקליניקה שבמכון מסויים לבית הפרטי של המטפלת.. :((((((((((((((((( אודי :(((((((((((((((((((((((((((((( הלב שלי מתפוצץ מכאב. למה אמא צביה לא מזמינה אותי לבית שלה ????? גם אני רוצה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אודי :(( שמעת פעם שמטופל מת משברון לב, מכאב שלא הצליח להכיל ומקנאה מטורפת ?????? אתה יודע אודי שאמא צביה הכניסה את הכלב שלה הביתה ??? למה רק הוא ??? אני שונאת אותו. גם אני רוצה אודי :(((( וראית איך שלימור ככה בפשטות אומרת כזה דבר.היא תעבור לבית של המטפלת שלה. כל כך פשוט ????? זה כמו שיבואו ויספרו בכזו פשטות איך המטפלת שלהם חיבקה ועירסלה ושרה להם שירי ערש וסיפרה להם סיפורים מרגיעים לפני השינה. וכיסתה אותם בעדינות בעדינות ונתנה להם נשיקה רכה על המצח. אודי, אני מרגישה שאני מתה !!! וכן, שתדע לך שזה גם מה שרציתי לבקש ממך ולא העזתי פתאום. כל מה שכתבתי עכשיו.כן. זה מה שאני רוצה. זה מה שאני צריכה. אודי, אני אמורה להפגש איתה עוד מעט. אני לא הולכת אליה יותר!! תראה מה קורה פה.המטפלות האחרות מכניסות הביתה, מחבקות,מלטפות ואני לא יודעת מה עוד. רק אמא צביה בחיים אבל בחיים !!!!לא חיבקה אותי ואפילו לא נגעה בי באצבע הקטנה שלה כאילו אני מצורעת. מה אני מצורעת אודי ? למה רק אמא צביה לא מחבקת אותי אף פעם ??? לא מסכימה יותר!!! היום אני כן אגיע אליה. אתיישב על הרצפה ואחזיק לה את הרגליים. אחבק לה את הרגליים ואניח את הראש עליה. מה היא תעיף אותי ????? אז מה אני לא אגיע אליה בכלל.בחיים לא אגיע אליה יותר. מי צריך בכלל ???? אודי אני רוצה למות

לקריאה נוספת והעמקה
13/08/2014 | 18:03 | מאת: לימור אחת

ולא ערסלה ולא אהבה הייתי היום . זה יחידה נפרדת, לא ממש בבית שלה. וגם משמש (גנראה) עוד אנשים , לא בטוחה. וזה היה קצת שונה , לא הרבה. כמו קליניקה אחרת, לא כמו בית. וזה לא שהיא חברה שלי או אוהבת אותי יותר וזה לא שהכל מושלם

הי לימור, אני חושב שנתת ביטוי לפנטזיה שהרבה שותפים לה כאן - להכנס פנימה, לאזור הפרטי, לדעת, להכיר את האדם שממול. לפעמים זה רגש נעים ואנושי ולעתים מייסר, תובעני ואפילו אובססיבי. נשמע לי שהתאכזבת קצת. שזה לא כמו בית, אבל גם שהיתה כאן הקלה רבה. אודי

הי במבי, מעבר לקונקרטי - יש כאן באמת קינאה בכל מה שמרגיש כגילוי קירבה לאחרים. את בטח מכירה את זה, ולא מהיום. וזה "מעיר" רגשות קמאיים של חורבן ו/או מוות. אני משער, בגלל העוצמה, שזה דבר מוכר וותיק בחיים המנטליים שלך... חוץ מזה , בלחש, אומר לך - שמה שיש לך הוא מצויין. אודי

14/08/2014 | 01:01 | מאת: .במבי פצוע..

אודי, למה התכוון המשורר באמרו-"שמה שיש לך הוא מצויין"? אתה מתכוון לכך שהקנאה שלי בגילוי קירבה לאחרים מצביעה על כך שאולי הרגשתי מתישהו בינקות קצת קירבה שהופסקה משום מה, (אולי בגלל שהגיע כלב הביתה :)) ? שאלמלא הרגשתי טיפונת קירבה גם לא יכולתי לקנא ? כי החוויה הזו של הקירבה לא היתה מוכרת לי ? זו כוונתך אודי ? ואם באמת מתישהו הרגשתי טיפונת קירבה.כלומר החוויה הזו קיימת בתוכי, יש תקווה למשהו ?? ואם כן, למה ?? במילים אחרות, יש תקווה שפעם אוכל להתערות חברתית עם אחרים ממקום זורם ואותנטי ? אתה יודע אודי ? אני מוזמנת ע"י חברים. אנשים אוהבים להיות בחברתי, אבל אני בעמדה מאוד ספציפית.אני "בתפקיד": "המטפלת המקשיבה, מכילה,משקפת ולפעמים כשמבקשים אף מייעצת טיפונת. אחרים לא מכירים את הטירופים שלי. הטירופים על העוצמות שלהם יוצאים אצל אמא צביה, בבית (עם בן זוגי) ופה בפורום. אלו המקומות היחידים שהטירופים שלי מתנקזים. רוצה גם להזכיר לך אודי שאמרת ללימור שתגיב לה להודעה החדשה שכתבה. מאחלת לך לילה רך ונעים. אוהבת אותך-במבי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית