להתגעגע

אודי, אני בכלל לא במקום של להתגעגע... ואני כועסת עליו!!! אין לי באמת סיבה לכעוס... ולמרות שכבר עברה שנה של טיפול מאוד אינטנסיבי, לא הצלחתי למצוא אצלו חסרונות... מוזר... הוא לא מבטל פגישות, לא מאחר, מוסיף זמן כשצריך, מאפשר קשר בין פגישות, סובל אותי כשאני כועסת ומפחדת, ומכיל את התוקפנות שלי. הוא זוכר כל דבר ודבר שאני מספרת לו, והעיניים שלו מלאות בהבנה ורוך. רוך טוב ולא רוך רע. אז למה בכל זאת אין געגוע??? רק כעס. כעס כזה שבוער בתוכי ומכאיב לי כל כך. על מה אני בעצם כועסת? הרי אני הכי מפרגנת לו בעולם. משמח אותי לחשוב עליו רגוע ונח. אז מה בכל זאת קורה לי. אודי? נטע. אודי, גם אתה זוכר דברים שכתבתי בעבר, ולפעמים מתייחס אליהם. זה מרגש אותי מאוד. אז תודה.