.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/08/2014 | 22:05 | מאת: שמלי

צפיתי בהרצאה שלך מכנס הפוטותרפיה. באמת היה מעניין. אתה יודע, המליצו לי פעם לעשות היפנוזה כדי לשנות את החשיבה שלי. ברור שאין לי אומץ. בכל מקרה, בהרצאה אמרת שבהיפנוזה אתה יכול לחזור אחורה בזמן לחוויות מוקדמות של מטופל, שלא ידוע אם הן אמיתיות או לא אך שהחוויה הרגשית שלהן אמיתית, וליצור זכרון חדש ונעים. אז נניח שיש מטופל ששונא את עצמו ושיש לו זכרונות רעים אמיתיים מהילדות ואולי גם כאלה שלא. אתה עושה לו היפנוזה, חוזר איתו אחורה בזמן ויוצר לו זכרונות נעימים. מה קורה לזכרונות האמיתיים? יש באפשרותך למחוק אותם? או שכאשר הוא מתעורר יש לו שני סוגים של זכרונות\חוויות - אחד פיקטיבי ונעים והשני ממשי ואיום? ואם זה אכן כך, אז מה קורה לשנאה העצמית? המטופל הרי יודע שהזכרון הנעים הוא לא אמיתי, אז למה שהשנאה תפחת? וגם אם הוא שונא את עצמו, אז למה שהוא לא יבחר להמשיך לשנוא את עצמו למרות אותו זכרון שיצרת? הרי הוא מרגיש לא שווה והזכרון היחיד שנעים הוא כזה שקיבל בהיפנוזה. או שהחוויה החדשה שיצרת ממש מקרינה אור חיובי לנפש שלו, וגורמת לו לשנוא את עצמו פחות? אולי הוא בכלל לא מודע לכך שהזכרון החדש לא אמיתי, זה ממש מרגיש לו זכרון שהוא חווה בעברו? אבל זה לא הוגן! זה שקר! מקווה שהשאלה שלי לא מטופשת. יכול להיות שלא הבנתי נכון.

לקריאה נוספת והעמקה

הי שמלי, ראשית - זה לא פשוט... אבל אפשר ליצור זיכרון נעים. באשר למחיקת זכרונות - אני מאוד נגד זה. הזיכרון הוא מי שאנחנו ואיני מתיימר לשנות את מי שאת, אלא לסייע בהגמשה ובצמיחה בריאה. לגבי אמיתות החוויה - זו חוויה, והיא אמיתית מנקודת המבט הסובייקטיבית. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית