.

אודי האם היית מאמץ אותי לטיפולך?

אני הייתי מתביישת כך להטריח את הקוראים. אין מה לדבר על הטרחה של אודי שלא חייב לנו כלום ובכל אופן נמצא כאן בשביל כל אחת ואחד עד קצה גבול היכולת, אבל גם כלפי החברות הכל כך אכפתיות והמעוניינות כל כך בטובתך: למה להטריח ולעייף אותנו כל כך??? ולמה הכותרת היא רק נקודה קטנה בעוד ההודעה הריקה היא פי עשר? עשרים? מאה או יותר?

פעם היית נחמדה.. מה הטריח אותך בהודעה הזאת חוץ מהצורה שלה?! דיברתי אל אודי! נכון, יצאה לי הודעה דפוקה. לא שמתי לב שהרווח שעשיתי הוא כל כך גדול. טעות. מה עוד את רוצה ממני?!?!! אם זאת טרחה כל כך גדולה, אל תפתחי הודעות שלי יותר. ידעתי שאי אפשר להגיד שום דבר טוב... מיד אחר כך הורסים את זה.

את יודעת, מצד אחד הזדהתי עם איזו תחושה של עצבים וחוסר נוחות סביב הדברים האלה. אבל מצד שני, הרגשתי שזו דרך נורא מוחשית דרכה שמלי מראה איך היא מרגישה, כמה חוסר נוחות וריק היא מרגישה. יכול להיות שזה ממש, ממש רחוק מהחוויה שלה ואני סתם משלימה בעצמי (שמלי, רוצה לחלוק?), אבל זה הפך את הרתיעה הראשונה דווקא לחמלה ורצון להרגיע ולהיטיב איתה. זה עורר בי רגש שרגע אחר כך ידעתי לומר שאני מכירה היטב מעצמי. אני סתם חולקת, כי זו חוויה מעניינת בעיני, לעבור מהעצבים לחמלה ודאגה כנות, וכשאני מצליחה בזה הרבה יותר נעים לי. נעמה.

זו שאלה שכנראה דרשה הרבה אומץ (הבעת נזקקות, רצון, תפיסת מקום -תרתי משמע וכד') ולוותה בהרבה פחד (מדחיה, אכזבה, זלזול וכד'). נראה לי שיש בזה גם צד אחד שרוצה שיראו וצד אחר שרוצה שיפספסו, אני לדוג' אתמול כשתפתחתי את ההודעה לא חשבתי שיש לה המשך וחשבתי שזו טעות...

מדוע את מתנפלת? על מה את כועסת? במה היא בדיוק צריכה להתבייש????? אני מתביישת בתגובה שלך! נטע.

גם אני כתבתי שזה הכעיס אותי.. לא יודעת. אני דווקא הבנתי את לאה. לא זוכרת את המילים המדויקות.. ברור שאם זה בטעות לא קרה כלום, אבל יש בזה משהו מציק... בתור אחת שקוראת וכותבת בפורומים, זה משהו שלא נהוג לעשות. ברור שכל אחת תעשה ככל העולה על רוחה אבל מותר להעיר. ראיתי ששמלי התכוונה שזה מיועד לאודי ובכ"ז, נראה לי שמותר להביע דעה כאן. אני לא לוקחת את דבריי בחזרה, אבל יכול להיות שהייתי צריכה להוסיף משהו שירכך..

שלאה לא ראתה את התחתית שהיא התכלית.. שמצביע עליה אודי...

גם אם לאה לא ראתה את התחתית שהיא התכלית, באיזו זכות היא כל כך נוזפת בשמלי??? באיזו זכות היא מביישת אותה? גם כך, שמלי מרגישה כל כך לא שייכת... יש גם דרך לבטא ביקורת... הפורום אמור להיות מקום בטוח. מקום שאפשר להביא את מי ומה שאנחנו לידי ביטוי בכל דרך שנרצה. כל עוד המשתתפות לא עוברות על "כללי ההשתתפות בפורום", כל הודעה לגיטימית. אני נפגעתי בשביל שמלי, ומאוד כעסתי. ואני בן אדם שבד"כ לא מבטא כעס, ואם כן מבטא, אז מפנה את הזעם כלפי עצמו. התגובה של לאה, הזכירה לי את התגובות המסרסות של "אבא" שלי. כל כך עצוב לי עכשיו )-: נטע.

שמלי, רוצה שתדעי שאני ממש מעריכה את האומץ שלך. אני מניחה שלכתוב את ההודעה הזאת היה דבר שמצריך המון כח ונחישות, ומקסים בעיני שהצלחת. לאה - א. נראה לי שפה זה דווקא בדיוק המקום המתאים לכתוב מה שמרגישים בלי להתחשבן. ב. אודי הוכח כמישהו שיודע לשמור על גבולות, אולי אפשר לנסות לסמוך עליו? ג. אנחנו לא באמת חייבות לקרוא כל הודעה של כל אחת אם זה מרגיז...

איזה בלאגן נהיה. זה הכל רק בגלל הצורה? האמת שנעמה וסנופקין ממש צדקו בדבריהן. התכוונתי שיהיה רווח, אבל באמת יצא יותר מדי.. לא חשבתי שיהיה כל כך ארוך. הרגשתי בעצמי די טמבלית כשהיא התפרסמה.. אבל אני הבנתי מההודעה של לאה שהיא מדברת על טרחה אחרת חוץ מהצורה - על כל ההודעות שלי, שהן בדר"כ אותו דבר. היה לי קשה לקרוא את התגובה,נפגעתי כרגיל. מזל שאודי פרסם את התגובה שלו אחר כך, היא הרגיעה ושימחה אותי ממש. זה ניטרל את הפגיעה קצת. הנה, שוב אני מתחילה עם הרווחים. כנראה שזה קורה כשמשהו מביך אותי. ככל שיותר קשה, הרווח גדל. רציתי להגיד לאודי ונעמה וסנופקין ונטע ועפרה שממש ריגש אותי מה שכתבתם, ושלמרות שההודעה שלי הייתה מעצבנת, הצלחתם להבין אותי.