הי אודי

לא יודעת אם עוד תעלה עוד הודעות..(טוב זה החוסר בטחון שלי מדבר) היה לי קשה אתמול. הייתה פגישה קשה וכואבת. יצאתי והייתי בסדר איכשהו. כל פעם שנזכרתי במה שהיה התחלתי לבכות. פתחתי את מה שהבאתי לה לקרוא (זה מהמחשב כך ששמור) ושוב הכל חזר ועלה. מיד סגרתי את הקובץ. בערב עבר, ובלילה הכל חזר. חזר יותר מדי. לא הצלחתי להירגע. היה כבר לילה ולא היה לי למי לפנות. בסוף נעזרתי בפורום אחר (לא טיפולי) רק שיהיה מישהו איתי. עכשיו יותר טוב נראה לי. אתה יודע שהבאתי לה לקרוא משהו שכתבתי כאן, פשוט הדפסתי. הרבה פעמים אני חושבת שמה שאני כותבת כאן זה בעצם בשבילה אבל כאן מרגיש לי יותר מיידי. לא אוכל לכתוב לה לדף, אם יודעת שייקח זמן עד שאביא לה, אז כותבת כאן. בקיצור אתמול הבאתי לה לקרוא (והיה עוד משהו שכתבתי לפני קצת יותר זמן, כאן דווקא לא) והיא קראה ושאלה למה אני מראה לה? ואולי זה מבלבל כאילו זה טיפול כפול.. אבל מבחינתי הפורום הוא לא סודי מצד אחד. מצד שני את השם שלך אף פעם לא הזכרתי. כן מראה לי מדי פעם, אבל לא את הכל. יש יותר מדי על מה לדבר בטיפול ובגלל שלרוב חצי מהפגישה סובב סביב הקושי לדבר לוקח זמן. כאן אין לי מעצורים... אז כאילו מצליחה יותר. מסובך.. הצלחת להבין אותי? מה אתה חושב?