להגיע לקרקעית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש לי מחשבה שעוברת לי בראש מפעם לפעם כבר המון זמן, ואני יותר ויותר מאמינה בה; נראה לי שכדי לצאת מהביצה ולהתחיל תהליך של שינוי טוב, אני צריכה להיות לגמרי בקרקעית. להגיע לאפס, להתרוקן ב100% . רק אז אני אצליח להביא את עצמי לעשות משהו מעשי למעני. אם כי, ייתכן כמובן שאז לא אהיה פנויה אפילו לחשוב על שינוי... מה אתה חושב? יש בזה איזשהו הגיון?
לקריאה נוספת והעמקה
הי עפרה, יש בזה היגיון. לא נעט אנשים יכולים "לזוז" רק כשמגיעים לתהום תחתיות. הפחד משינוי גובר על הצורך בו. וכמובן, שלא חייבים שזה יהיה כך. אודי