דאגה למטפל

אודי מצטערת שמציפה אני דואגת למטפל שלי. הוא עשה תאונה שבוע שעבר.זאת התאונה השלישית שלו מאז שאנחנו ביחד. הפעם הלך לו האוטו.הבנתי שזה יהיה רציני. הוא עצמו לא נפצע. אמרתי לו היום שאני דואגת לו. הוא אמר שיש לו תחושה שזה קורה לו הרבה. אמרתי לו שכן.ושזה מדאיג אותי כי יכול לקרות לו משהו,חלילה. אמרתי לו בהומור שהוא צריך נהג צמוד.אז הוא צחק. אודי.אני באמת דואגת שיכול לקרות לו משהו.לפעמים הוא קצת מרחף ובכביש זה יכול להיות מסוכן. אני יודעת שאין לי מה לעשות עם זה. בכל זאת זה מעורר בי חרדה. אני אוהבת אותו.הוא יקר לי מאוד. היום דיברתי איתו על כך שאני רוצה להוציא רשיון ולרכוש רכב.הוא אמר שלפעמים זה יכול להיות קשה וכל מיני כאלה.ושלא בטוח שזה יקל עליי. כי יש בזה עוד כל מיניי דברים ולא רק הקלה. דיברנו היום על הדיכאון.דיברנו על זה שניצחתי את הדיכאון.ושיש אנשים שלא מצליחים להרים את הראש. יש הרבה. ושכמה זה קשה.ומפחיד ליפול שוב למטה..... לדרדר אחורנית. מחשבות,הרהורים...... הילה