הי במבי

אני מהפלאפון ולא מצליחה להגיב להןדעה ההיא. האמת טיפה.נעלבתי שאמרת שצחקת כשדמיינת אותנו מתכתבות. אבל אני בסדר. היא ממש לא כותבת לי. פעם הייתי רק כותבת במהלך הפגישה. גם הייתי כותבת בבית ומביאה. היום יותר טוב. יש דברים שלא מצליחה לומר ואז מבקשת לכתוב. בבית כותבת אבל לא תמיד מביאה. אני יושבת בכורסא שלי. יש לי גם שמיכה וכרית. לא.יושבת צמוד אליה.. מתכסה בשמיכה כדי שגם אני לא.אראה אותה ושהיא לא אותי.. עכשיו תדמייני אותי. לגבי רגשות- יש בי משהו שחושב שקנאה היא לא לגיטימית, בניגןד לכעס נניח. לכן קשה לי להודות בזה. לפעמים מרגישה שאני לא יודעת מה בסדר לומר אן להרגיש בחיים. בטיפול אני כבר יודעת שאפשר הכל:-) וכשכתבת על חמותך קינאתי. כי גם אני רוצה שתהיה לי אחת כזו. רוצה להאמין שאפגוש מישהו ושיהיה לנו טוב אבל...

צר לי שנעלבת מהדימוי שראיתי מול עיני והצחיק אותי.. באמת שאין לי כוונה לפגוע בך/להעליב אותך.. התמונה שהצטיירה לי מול העיניים הצחיקה אותי (בטוב ) רוצה לומר לך חנה, מבחינתי לגיטימי לדבר, לשתוק, להתכתב,לצייר ועוד כיד הדמיון הטובה.. אז מה אם זה הצחיק אותי ? מה בזה העליב אותך ? מנסה לחשוב,אם היית מגיבה וכותבת לי שהצחיק אותך לדמות אותי שוכבת על הספה של אמא צביה ,על הכרית שלה עם הורוד שלה... את יודעת מה ? אולי זה גם היה מעליב אותי ??? מצטערת חנה.. אגב, לא כתבתי כלום על חמותי. כתבתי על חמי ויחסו האוהב לבת שלו (לא אלי ) ומאחלת לך שתפגשי מישהו שיהיה לכם טוב ביחד.. במבי.

עכשיו אני לא מרגישה נעים. חושבת אולי את כועסת עליי.. אווף אני דפוקה בזה. אני טיפה נעלבתי אבל אני ממש בסדר וכבר לא זוכרת את זה. ואני נעלבת מכל דבר... (וסליחה על חמיך.. התכוונתי שאני מקנאה שיש לך חם וחמות..מעבר ליחסים ביניכם)