היי....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מה שלומך אודי?... כמו כולן פה...דואגת..לך. לבנות היקרות פה. שנעבור את הימים האלה מתוך שלוות נפש... כתבת לי באחת ההודעות הקודמות "לאט ובזהירות".. לגבי השאלה שלי איך מתמודדים עם חוסר רגש בולט למטפל... אמרת שהם קווי הגנה שלי... ואתה יודע? פתאום חשבתי על זה. ואני באמת כמעט ולא מרגישה כלום כלפי דמויות משמעותיות בחיים שלי. דווקא רגש שלילי על פגיעה מסוימת, כן אפשרתי לעצמי להוציא אחרי שנים ואחרי תהליכים עם עצמי והנפש שלי (דווקא לא בטיפול עצמו, בעקבות לימודים), אבל כמעט ולא מרגישה. הם סתם בשבילי. איך כן מרגישים? איך גורמים להרגיש?.. כשיש ניתוק כזה. ודווקא לדמויות משמעותיות. וזה מוזר לי, כי הקשר עם המטפל שלי התחיל בסערות מטורפות, חרדות ברמה רצינית - לפני, באמצע ואחרי הפגישה... החמרה של מצב בריאותי ברמה משמעותית.. ופתאום כלום. שום רגש. כאילו סתם בן אדם. ואני רוצה קשר אחרת. רוצה שהקשר עם המטפל יהיה משמעותי לי. לא מבינה מה קורה לי. רחל.
הי רחל, שלומי בסדר, יחסית למצב הלא פשוט שבחוץ, המורכבות, השנאה וההרס. את שואלת איך מרגישים. זה קורה רק "תוך כדי תנועה", לא מדיבור על זה... לדעתי כל נקודה שאת נמצאת בה טובה להתחלה - כולל תחושת סתמיות/שעמום/רצון לברוח וכו'. תחקרי לעומקה את קווי ההגנה עצמם. אודי