הוא נוסע לחופש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/07/2014 | 00:56 | מאת: הילה

מחר הוא יעלה על המטוס לשבוע ימים היום נפגשנו וכבר אני מרגישה את הזעם הבלתי נשלט הרצון להרוס ולשבור להרוס לו את החופשה לפגוע השעה אחת בלילה ואני לא נרדמת כמעט הייתי אומרת מבעיט/מפחיד/מעורר חרדה חרדה נוראית שלופתת אותי כמו תמנון רב זרועות גם כשמוציאה רגל אחת של התמנון הארס נשאר והתמנון נצמד כל כך חזק שאין שום אפשרות להעיף אותו לקיבינימט כל הקשיים שאני מתמודדת איתם ביום יום- הילדים המצב הכלכלי והעבודה הולכים ומתעצמים גדלים כמו עצמים בחלל לממדים בלתי נשלטים אני כועסת על עצמי שאני כועסת עליו שהוא יצא לחופש אני הרי מבינה שמגיע לו אבל הקול של הילדה שבועטת ברצפה ושוכבת על הרצפה הוא יותר גדול וחזק הילה

הי הילה, זה בסדר לכעוס ולזעום, למרות שאת יודעת, במקום בוגר יותר, שזה בסדר ומגיע לו לחפוש ולנוח. זה החלק הילדי, כמו שכתבת. והוא לגיטימי ובסדר. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית