לא רציתי להכביד על הפורום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מאז שהייתה התייחסות כאן לעודף הודעות (לא זוכרת מי זו הייתה, סליחה), אני מנסה להתמתן. אמרתי לעצמי שאכתוב עד הודעה אחת ליום. בפועל, זה לא ככ מצליח. אודי, דבר ראשון מה את חושב על זה? דבר שני, שבשבילו נכנסתי לכאן זה לומר ששוב שבת. שוב התלבטות היכן להיות. האם לנסוע ולהצטער? האם להישאר ולהתבאס? לכל מקום יתרונות וחסרונות. עקרונית חושבת שמעדיפה להיות כאן.. אתה יודע? לו היה לי את הבית שלי, אז מילא. אבל כל שבת לחפש את עצמי, עם מי להיות ואיפה (יש לי דירה ששוכרת, אבל לבד בשבת זו לא אופציה עבורי).
וקצת כמוך גם לי לא מאוד מצליח לרשום מאוד פחות. אז אני מנסה איכשהו קצת פחות
לרוב אני מחייכת כאשר קוראת את הודעותייך. חושבת בשבילך שזה קשה אבל מחייכת כי אומרת לעצמי כמה אפשר לדבר על זה. גם כשאודי עונה לך זה גורם לי לחייך. אני הייתי נעלבת מתגובות כמו שלו, מניחה שבשבילך זה בסדר (?)
הי חנה (ומימה גם), כפי שנכתב כאן על ידי המשתתפים - לפורום יש יכולת הכלה גבוהה. מצד שני, חלק מהדינמיקה כאן היא כזו שמתאפשרת בדיקה של השפעתינו על אחרים, כך שאפשר ללמוד על עצמנו. וויסות (זה נכון לשתיכן) הוא תמיד טוב, לא רק בכמות ההודעות, אלא בכלל... אודי