אודי זקוקה להבהרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/07/2014 | 21:54 | מאת: hila

אודי, אני בשלב אחר בטיפול. הצלחתי להיפרד מהסבל ומההתקרבנות. לעת עתה. אפשר לאמר שבעבודה בתקופה האחרונה יחסית בסדר, וגם במצבי רוח כבר הרבה פחות מנהלים אותי, המצב הכלכלי משתפר. אפילו בקשר לילדים מתחילים לראות את האור. וזה אמור לשמח אותי. אבל-;(((( בטיפול אני פחות כאובה ומרגישה שזקוקה לו פחות רגשית. ונכון שהוא אומר שהוא שם. ושהוא לא עוזב בטוב וברע. ובכל זאת אני חווה סוג של פרידה ממנו. למרות שהוא שם וממש שם. ברור שיש עוד לאן להתקדם. וכולי וכולי...... אודי- אתה מבין אותי???? מבין מה אני אומרת???????? במבי- את גם עושה אנליזה, אשמח לשמוע ממך. ובכלל מה שלומך יקירה? ובכלל כל מי שמזדהה עם מה שכתבתי ובכלל. הילה

הי הילה, ייתכן שזה שלב בתהליך. זה בסדר. אודי

08/07/2014 | 00:26 | מאת: .במבי פצוע..

אני אצל אמא צביה 5 פעמים בשבוע , וזה מרגיש לי נכון. את יודעת ? בחודש האחרון, היו עומסים גם אצלה וגם אצלי בעבודה שהצריכו שינויים בזמני הפגישות שלנו. אמא צביה התעקשה על ה 5 פגישות , וקרה שנפגשנו פעמיים ביום (עם הפסקה של מס' שעות ) אמא צביה צדקה. מרגיש לי ריצפה, רוגע כזה.. אני לא מצליחה לראות את עצמי כמה ימים ללא אמא צביה. אני קשורה אליה ממש כמו בחבל הטבור. חיבור כזה שמשרה רוגע, בטחון, ריצפה כזו. חיבוק-במבי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית