כשיש בטחון קיומי

כשיש בטחון קיומי, שהכסף הוא לא בעיה, ההשרדות היא לא בעיה. אז יש מקום ליצירתיות. אפשר להקדיש את הזמן לקבל השראה ולבטא אותה באופן יצירתי ואז לנסות להתפרנס מדבר כזה שהוא שלך, בא מתוכך, מעניק תחושות של משמעות וסיפוק. אבל אין לי הרגשה של בטחון. מרגישה שהשוק החופשי הוא לא חופשי כי מי שעלולה להשאיל ממנו השראה ולנסות גם לקחת לי חלק במשחק הזה לא יראה זאת בעין יפה וירצה שאני אמות. יכעס. יחשוב עלי משהו רע. למה זה אמור לעניין אותי בכלל? הרי קורה שיש קיוסק ויש מי שפותח קיוסק נוסף באותו רחוב מעבר לכביש. מותר לו. אז אולי בלב בעל הקיוסק הראשון ינטור טינה על זה אבל הוא לא יכול להתנגד- זכותו של השני לפתוח גם. זאת המשמעות של תחרות. וגם אין בלעדיות על הספקים. מותר לאותו בעל קיוסק חדש להזמין מהספקים של הראשון כי אין בלעדיות אם הספק שעובדים איתו. זה לא איזה משהו אישי שמור. ככה השוק עובד. ככה זה! ומותר ליוצרים למשל לקבל השראה זה מזה לא? למה לי מרגיש שאסור ושמישהו ירצה שאני ימות? למה אף אחד לא בא ונותן לי אישור ש'גם לך מותר'? דווקא אותו אחד שאני אולי עשויה להכנס לתחרות עימו. שיפרגן. איך אפשר לפעול בלי פרגון? בלי ברכת הדרך? ובלי בטחון? זה כל מה שאני מבקשת. איך אפשר לקבל אותם?? ולמה יש אנשים שפשוט מרשים לעצמם ולא שואלים אף אחד ולא מרגישים שזקוקים לאישור ופרגון מאף אחד בשביל לעשות מה שבא להם לטובת עצמם וכל עוד זה במסגרת החוק (אני לא מדברת על אנטיסוציאלים) אז ממה לא מזיז להם אם מישהו ינטור טינה או יכעס כי זאת בעיה שלו ולא שלהם. למה במקום שלי היחס השלילי מהאחרים שאולי לא יפרגנו לי מרגיש כמו בעיה שלי? כמו משהו שאי אפשר לפעול לאורו. כאילו חייבת אישור, חייבת פרגון. חייבת את ברכת הדרך. דווקא ממי שפוטנציאלית אמורה להתחרות איתו :/ זה עוד 'שחזור/השכלה' של תסביך אדיפלי קדום על המציאות?? ונניח שלפי התיאוריה הפסיכולוגית כן. אז איך משתחררים מזה???????. ולא בקליניקה מול מטפלים אלא במציאות!!! מול אנשים אמיתיים ולא 'סימבוליים'. הלוואי והיה לי בטחון שיתן חופש ליצירתיות שלי לנבוע מחדש ויכולת לסמוך על עצמי שתתן אפשרות לממש ויכולת לספק את האישור מעצמי לעצמי כדי לא להיות תלויה בנכונתם של אחרים לאפשר :/ אני מרגישה אדם חלש שריסקו אותו.

היי מימה, קבלי את ברכת הדרך של סלבדור דאלי: "אלה שלא רוצים לחקות כלום, לא יוצרים כלום." אם הוא אמר, שיקפצו כל מי שלא יודעים לצייר כמוהו. ;) נעמה.

ועל הדרך נקלעתי לעמוד עם ציטוטים שלו. נתקלתי בשניים שחשבתי שאולי ידברו אלייך: "טעויות הן כמו טבע קדוש, לעולם אל תנסה לתקן אותן, להיפך: תבסס אותן באופן שכלי, ותבין את הטעות באופן יסודי. ורק אחר כך יהיה באפשרותך להתעלות עליהן." ו- "מדחום ההצלחה הוא רק קנאתם של הלא-מרוצים." וסתם אחד לחיים: "להביט, זה חשוב." לרוב אני שונאת ציטוטים, זה מרגיש לי דבילי. אבל דווקא הבחור מצא חן בעיניי. אולי זה השפם המטורף או השעונים הנוזלים. :) נעמה.

ציטוטים משעשעים היו לסלוודור דאלי מסתבר