אני מצטערת על הסערה שגרמתי...

גם לי יש סערה מצד אחד... מצד שני-אני בטוחה שהוא לא אמר את המילים האלה מתוך מקום של סטייה (אני גם כל כך לא מושכת פיזית שזה נראה לי מופרך). אני בטוחה שהוא מעולם לא היה נוגע בי מגע שהוא לא נכון. להיפך - הוא נתן לי רק פעם אחת חיבוק בטיפול. וזהו. מאז, שנה, גם אם מדברים על חיבוק, הוא לא נותן לזה להגיע לפועל. אולי בגלל זה המילים שלו לא מובנות לי מאיפה הגיעו. וגם אם נאמרו בצחוק-למה נאמרו. וגם מצד נוסף- בפגישה המילים שלו לא עשו לי רע, כלום. צחקתי. אולי גם מתוך מבוכה. גם חשבתי והרגשתי שזה כלום. רק שנגעתי בבן זוג שלי ופתאום התעוררו בי מחשבות אסורות הבנתי שאולי משהו פה משובש. אצלי. כמה המילים האלה השפיעו עליי. לא יודעת אצל מי. בגלל זה תוהה מה לעשות עם זה. להתעלם או לא. אני גם לא מסוגלת להגיד לו על המחשבות שלי עליו או להעיר לו על המשפטים שאמר. זה מביך אותי מידיי. וכן, יש לי הרגשה שיש לו בעיה בגבולות. שהוא יותר מידיי זמין, בהודעות, בהתכתבויות ארוכות. שזה מצד אחד טוב לי. אבל לא יודעת אם זה קורה בכל טיפול. פעם חברה העירה לי שזה נראה לה מופרך שאני מתכתבת איתו חצי שעה בפלאפון. לי זה נראה טוב שהוא זמין לי. אבל אולי מפספסת משהו? תודה.