המסע לשומקום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
עם אפחד... מהו המסע הזה? לאן אתה רואה אותו מתקדם? סליחה שאני קצת אינטנסיבית מדי. אני פוחדת שתלך. אז השקט יהיה גדול עוד יותר ולא יהיה אפילו את המקום הזה. אני לא רוצה שתלך אני רוצה שמישהו יהיה איתי גם כשאני נרגנת, ממורמרת ולא מאמינה. אודי מה אעשה?
מילי, מכירה שנוסעים באוטו בעליות תלולות מידי ולא רואים לאן בדיוק נוסעים? והתחושה היא שלשומקום, לריק. וכשנוסעים למטה המדרון פרוס לפניך, רואים. אולי זו לפעמים הנחמה בצלילה למטה, שיודעים לאן היא. באוטו הוא מתאמץ ולא את, ויש את ניסיון העבר שמראה שזה בסדר להמשיך ולנסוע, כי מגיעים בסוף למעלה. עצוב לי לשמוע שתלול לך מידי, שההילוכים שלך לא מסתדרים עם העלייה, שאין לך מספיק ניסיון מיטיב כדי לדעת שזה מוביל למקום כלשהו ולא לריק. מקווה שעם הזמן המטפלים סביבך יצליחו להיות גלגלי עזר, למרות שמבינה שכרגע זה רחוק מהחוויה... מעודדת אותך מכאן להמשיך להחזיק מעמד, נעמה.