סבלנות?

הנה באתי ברגע האחרון ואולי לא אספיק סבלנות סבלנות אני צריכה סבלנות לעצמי כי אני לא מצליחה היא צריכה סבלנות אליי כי אני לא אומרת מילה. אני מפחדת. האם הסבלנות תעזור כאן או שתכף אשתגע. הלוואי שבת שלווה, לכולם.

לגילת, הנה את כאן ועבר סוף השבוע ובוקר חדש סבלנות את רואה, כלום לא השתנה ואולי כלום לא משתנה ואת רוצה שישתנה דווקא לכן את רוצה סבלנות. סבלנות לשינוי. הכל עולה עולה עד לנקודת הרתיחה ומישהו מקטין את האש והנה המים חוזרים , צייתניים לא יחרגו מהגבולות שלהם. סבלנות? הנה בוקר בא ואת מוסיפה עוד ענף ליום הקודם. קודם היה אחד ועכשיו שניים. שונים. בוקר טוב. גילת.

היי גילת (וגם לך, נעמה, אם כבר), הסבלנות הזו דורשת כל כך הרבה. לקבל את מה שיש עכשיו, אבל בלי לשקוע בו כעובדה מוגמרת, לקבל את זה שישתנה, ושלא ברור מתי, או לאיזה כיוון, או מה צריך לעשות, ושצריך לעשות משהו, אבל לא יותר מידי ולא יותר מידי מהר, ושהכל פרדוקסלי כאן, אבל ברגע שמקבלים את זה, זה מובן. כשמסתכלים על מים בקומקום הם אף פעם לא רותחים... אבל קמים למחרת ושותלים עוד ענף, והוא צומח. לאט, לאט. שבוע טוב לך יקירה, נעמה.