אז מה עושים???

אודי, מה עושים??? אני יודעת מה לא עושים - לא מפסיקים את הטיפול מכיוון שמדובר בבריחה... אבל מה כן עושים? מה אני יכולה לעשות כדי להצליח ולעבור את המשבר? אני משתפת אותו, מדברת בכנות אבל לא ממש מרגישה תזוזה. אני כאובה מאוד ולגמרי לגמרי לבד. נטע.

הי נטע, אויש, אני כל כך מכירה את המקומות האלה שהכל שורף,ואין מקום להניח את הראש. במצבים כאלה הייתי באה לטיפול. ומדברת את הכעס. אני ישתף אותך: פעם שזכורה לי- שכבתי על הרצפה מאחורי המיטה, היתה פעם שצעקתי עליו והוא היה אומלל, עוד פעם היתה שזרקתי את הטושים של הצביעה על הרצפה, ואפשר גם לשתוק,להתכנס. למרות שמכל הדברים הנוראים שכתבתי המטפל שלי לא יכול לסבול את ההתכנסות בתוך עצמי. תמצאי את הדרך לדבר את הזעם,הכעס והכאב. טיפול זה המקום לשחרר את הראש,שעובד אצלך מצוין;) טיפול זה המקום לדבר את הזעם,הכעס והכאב. היי את.הישארי נאמנה לעצמך. ואגב,יותר קשה לי לשתף כאן, אבל גם אותי אבא שלי הפך ל...... מאחלת בהצלחה! ממני- הילה