זעם על פסיכולוגים ופסיכולוגיה :/

מה הטעם לחשוף להכרה פצע טראומטי ששכן במעמקי הנפש אם לא מספקים לו תיקון?? מה שווה ידיעה לשם ידיעה?? איפה התיקון? מרגישה שהפסיכולוגית ההיא חייבת לי תיקון. שלא יהיה פצע בנפש שלי! שאהיה מסוגלת לקרבה. שתהיה לי הרגשה נורמלית של ערך. יכולת לאהוב ולהיות נאהבת. למה לא עוזרים?? למה לא עזרו? למה חשפו לי את הפצע בצורה טראומטית מחפירה ונטשו אותי לאנחות? היא זרקה אותי!! היא זרקה אותי למרות שהייתי כ"כ קשורה אליה רגשית. מה יצא לי מזה? איפה התיקון שלי? איפה הוא? עדיין קשה לי מאד להתקרב רגשית ולהקשר. לא עזרו לי! הביאו אותי לגרעין של הפצע הטראומטי ורק שחזרו את הטראומה !!! איפה האחריות שלכם לרפא לי את הפצע והכאב הזה? איפה האחריות על התיקון? איזה מן מומחים אתם? אלוהים ישמור. אלוהים ישמור ! לבד. אני לגמרי לבד עם האמת שלי. אני יודעת שאני לגמרי לבד. אף אחד לא יבין את הזעקה הזאת שיושבת לי בנפש. היא הייתה חייבת לי תיקון. היא לא נאבקה איתי ולמעני שם. היא הפקירה אותי בשיא התופת. לבד. לבד עם האמת הרגשית שחוויתי שם. דמעות. היו צריכים לתקן ולא להפקיר. פצעים בנפש צריך לחשוב ולרפא, לא סתם לעורר ולשאיר ככה ולהפקיר. ואח"כ מדברים אל השכל כאילו מבחוץ להבין בשכל ולהתנהל באופן תבוני מנתח. אבל מה עם הריפוי??? התיקון? איזה בן אדם ירצה בכלל להכיר 'פצע' של מישהו אחר? אנשים נורמלים לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה. זה היה האחריות של פסיכולוגים לתקן ולאפשר לי לצאת לעולם מרופאת ועם תחושת ערך יותר טובה. לא עשו את זה ! הילדה הקטנה שם זעקה לאמא שתבוא לקראתה והיא הפקירה אותי!!! היא שחזרה לי במקום לתקן. לא ברור מה אתם עושים. לא ברור איזה מן מומחים אתם. נגעלת. מגעיל אותי. מחר בבוקר אתעורר ליום חדש והכל יהיה יותר טוב. נדחיק את מה שעמוק בפנים פצוע. כמו תמיד. גועל נפש. פסיכולוגים מגעילים אותי. איפה האחריות על התיקון? אלוהים ישמור. שאלוהים ישמור אמן כי אף מטפלים לא ישמרו לעולם.

מה זה משנה מה היה שם קודם? משנה מה יש שם בהווה. שאני באתי לטיפול רציתי דברים טובים למלא את היש שלי בהווה ולא שיכפו עליי 'התמודדות עם חסר' בצורה שבקונטקס חברתי בכלל משפילה!! שמטפלת גובה מאות שקלים ל50 דקות אומרת למטופל שבקושי עובד במינימום שאלה התעריפים שלה וכ' והיא לא יכולה לתת עוד זמן ומשתקף כזה פער אדיר ובלתי נסבל בהרבה מאוד רמות-כלכלית חברתית. עכשיו אני כן מבינה למה היא התנהגה ככה כי גיליתי שזאת פרקטיקת גבולות נלמדת שמיושמת שיטתית. אבל קודם בטיפול לא הבנתי את זה והרגשתי שזה היה משפיל ומתנשא ואטום ולא ברור ונטול פשר ואכזרי וכ'.... אז זה שחזר משהו מהעבר??.. מי אמר שהשחזור הזה זה מה שצריך וטוב שיהיה? בטח שלא ככה! בלי שום הכנה רגישה של המטופל לקראת תהליך שכזה. בכלל לא הבנתי על מה אני משלמת שם!! רציתי דברים טובים. שתתמוך לי בטוב. כאשר היא לא נתנה זמן נוסף כפי שקיוויתי זה שחזר שהיא לא תמכה לי בתקווה שהעולם יבוא לקראתי גם-בטוב, אלא השתמשה בעמדת הכח שלה לכפות עלי תסכולים ולהכתיב לי שמגעים בינינו יתקיימו רק בתנאים שלה ושאם יש לי צרכים אז שאתכופף לתנאים שלה!!שמתי זין עליה ועל התנאים שלה. מה ההשפלה הזאת?? (אז כל זה שחזור? טוב...אז במה עוזר להבין שזה שחזור?) אבל אח"כ שהרגשתי מצוקה זה היה נורא. נורא מה שהרגשתי שם. נטישה והפקרה. זה לא היה רק פעם או קודם. זה היה גם אצלה. גם אצלה זה הרגיש ככה ולדעתי אצלה זה כבר היה צריך להרגיש אחרת ולא ככה כדי שיהיה זכרון אחר, חדש ומטיב. בלי פערים השפלה התנשאות החצמה מרירות ומלא תחושות לא טובות שהיו. למרות שחיבבתי אותה גם.. :/ כאילו רציתי גורל אחר וכעסתי שיש לנו גורל כזה שונה מבחינת רמות המימוש של עצמאות ומקצועיות.