כואב...

מפחדת מהכאב. הכאב מתקרב. מרגישה אותו מתחיל. אני מפחדת. להרגיש את העוצמות כאב האלה שוב. ושוב. עוד רגע אקרוס. מנסה להאחז ברגעים האלה לפני שהכאב יחמיר ויתפשט. לפני שקורסת. ולא, זה לא כאב נפשי. זה כאב פיזי. ייסורי גוף. אינסוף טיפולים. בדיקות. מורפיום. ועוד מורפיום. והכאב? לא נעלם. מסתיר פניו לרגע. אבל הוא חוזר. הגוף שלי זועק משהו. מה? והמטפל היקר שלי? בין אשפוז לבדיקה, שולח הודעות, דורש בשלומי. אבל זה לא מספיק לי. רוצה שיתקשר. אבל כמובן שלא מבקשת. בעצם ביקשתי, אבל הוא אמר שנדבר על זה בפגישה. הבאה. למה זה לא מספיק לי? למה מרגיש לי שזה לא מספיק? זה באמת לא מספיק. אז הודעה אחת של מה שלומך עם כל מה שעוברת, לא מספיקה לי. למה??