וכשהנני - אינך

ואני רק רציתי להיות פה קצת. לא לכתוב הרבה, לא להטריד, רק להיות. לא להפגין עודף נוכחות, לא לתפוס הרבה מקום, לגלות טפח ולהסתיר טפחיים ויותר, לזכות אולי לכמה מילים שתעזורנה לי לצוף, כי לבד זה כבר לגמרי לא הולך. אבל הלכת כבר. ונשארתי מאחור, לבד. ילדה שכוחה בחושך. ילדה עם מבט ריק בעיניים, קשוחה בעל כורחה, ילדה אילמת לבכי.

הי אודי, לא חשבתי על זה כשכתבתי... מרגישה עכשיו קצת לא בנוח, כאילו גנבתי לך משהו יקר... בכל אופן - תודה שהינך. אודי, יהיה מתישהו בסדר?!