יום שלישי - יום מנוחה + חג שמח

אודי זוכר שאמרת לי שאם אני מרגישה שהתוית לא רלוונטית יותר למצבי הנוכחי אז אני לא חייבת להזדהות? אתה יודע. עשיתי את זה רק כי היא לחצה עלי לצאת לעבוד וחיפשתי לסמן וי על הוראתה (הייתי באידאליזציה כלפיה ורציתי ללמוד פסיכולוגיה ולהיות כמוה) ולא הבנתי את ההשלכות הרגשיות. לאחר מכן שהבנתי שבעצם זה שחתמתי נכות זה מעיד על חולשתי כי לא בחרתי להתמודד עם מציאת עבודה ממקום של חוסן ומסוגלות אלא השענות והתמכות כזו זה זעזע אותי ונרקיסיסטית קרסתי. עזבתי את העבודה שמצאו לי שם ומצאתי אחכ לבד משהו. אבל ככ הפריע לי 'התוית'. הרגשתי מוכתמת ופגומה פתאום. והייתי מצלצלת אליה היא לא הייתה עונה. היו פעמים שהיא ניתקה לי את הטלפון בפרצוף ממש. אתה יודע אודי, בסהכ רציתי לקבל ממנה הרגעה שהכל בסדר ההכרה הזאת לא תהרוס לי את החיים עכשיו. זה לא קרה. את המשך הטיפול כבר העברתי לעוסית. אבל חוסר המוכנות של הפסיכולוגית הזאת לקיים איתי שיחה שתרגיע את הזעזוע שלי, לומר ולאשר לי מה שבעצם אתה אמרת כאן, שלא חייב להזדהות עם התוית עכשיו. חוסר המוכנות שלה לתקן משהו ביצירת זעזוע שהיה לה בו חלק כי היא התנהלה לא נכון בטיפול הזה- זה גורם לי לרצות שהיא תענש. ואי אפשר לחייב אותה להתנצל או לתקן בשבילי אז נשארתי עם האמת שלי לבד שחויתי טיפול גרוע ושילמתי עליו והיא עברה הלאה והפקירה אותי לאנחות למרות שעדיין יכלה לעזור לי אם רק היה לה שכל, לב ורצון , כנראה שלא ממש היה לה. והאמת שלי בלב היא שמטפלת כזאת היא חרא של דבר כי אפילו שיש לה אחריות וחלק בדברים, בגרימת סבל או אי מניעה שלו למרות שבהחלט היה אפשר. זה גורם לי בלב להרגיש שהייתי שמחה אם יש קארמה בעולם והיא בדרך כזו או אחרת תענש על מחדליה והפקרתה אותי. היא ניסתה לטעון שאני זאת שבחרתי לחתום נכות ולמצוא כך עבודה אבל היא זאת שלחצה עליי לפני הכל למצוא עבודה ואם לא הייתה לוחצת אלא מקשיבה לי יותר החיפוש יכל לקבל צורה אחרת של משהו שהוא יותר ממני ומתוכי ולא בתגובה להנחייה שלה כצייתנות לסמכות. היא כאילו ראתה איזו אג'נדה טיפולית שרצתה ליישם בלי לראות את האדם שאני ואת הנפש שלי מולה, בלי להתייחס לרצונות האוטונומיים שלי. אודי, אני יודעת בלב שמטפלת כזאת צריכה להענש על מחדליה. ואני יודעת בשכל שזה לא יקרה אף פעם וזה צובט לי בלב לחשוב מי יודע כמה קורבנות של טיפולים גרועים ישנם והמטפלים לעולם לא ישאו בשום דין. בין אם אלא הורים או אנשי מקצוע. דווקא מאנשי מקצוע הייתי מצפה ליותר כי אתם אמורים להבין בנפש האדם וצרכיה וזה לא כמו הורים בורים נטולי מושג. לכן החוויה שלי של עוגמת נפש מאיך שהמטפלת הזאת יצרה נזק בלי להיות שם לתקן אותו. היא גם יצרה נזק לא הכרחי שזאת עוולה של ממש כי התנהלות אחרת הייתה מפיקה עבורי חוויה אחרת. זה פשוט מצער אותי לדעת את כל זה וגם לדעת שכל ההשלכות של נזקים לדימוי העצמי היו רק עלי ולא עליה. היא יצאה מכל הסיפור נקייה ללא רבב. כי מותר לה. כי היא יכולה. ואם רק הייתה למשל נותנת לי את האישור שנתת אתה שלא חייב להזדהות עם התוית זה היה מאוד עוזר. אבל היא הפקירה אותי ברגעים קשים שבהם יכלה לעזור והפנתה לי עורף.