שוב

אינ כותבת אליך כי ודאי לא תעהנ להודעה האחרוהנ בעץ האחרון שהיא שאלה לשאלתך על ביסוס קול. ואם אכתוב מאוחר לא תעהנ כי בזמן האחרוןאינך עונה על השאלות האחרונות. לפעמים אני מקווה שתהיה לך תגובה של ממש שתשאיר אותי עםמשהו... לא שאלה משהו לקחת וללכת איתו עדין אני מקווה שתהיה לך לא ממש יודעת המ לעשות עם עצמי ואיפה לשים את עצמי וקהש לי לשמוע את הקולות ולהתעםל אודי אהת חושב שאפשר לעזורז לי? ואולי אתה יודע איך

מילי יקרה, אני קוראת אותך הרבה זמן וכואבת את כאבך ובעיקר כל כך מזדהה. גם אני סובלת מפוסט טראומה מורכבת כל מני תוספות "נחמדות". אודי אל תהרוג אותי שאני כותבת את זה ואולי אני טועה בגדול אבל נדמה לי שמשהו "בהחזקה הטיפולית" שלך לא עובד נכון. אני עוברת גיהנום בחודשים האחרונים, פצעים ישנים נפתחים ומייסרים אותי אבל אני מרגישה שאני לא לבד בתוך כל זה. יש מי ששומר ומחזיק. אודי, יכול להיות שיש הבדל בין טיפול פרטי לבין טיפול במסגרת ציבורית (לטובת הפרטי)? הזמינות של "המטפל" שלי עוזרת לי להחזיק את הראש מעל המים. אני תוהה בקול רם (ואם לא מתאים לך, תתעלמי ואני מתנצלת) מה לא עובד בטיפול שלך???? אודי, בבקשה תגיב גם אתה מהזווית המקצועית. נטע.

לילה טוב... חשבתי לפני שהגבתי ..כן או לא להתערב.... תראי אני יכולה להגיד מבחינה אישית מאד קשה לי לפנות לטיפול פרטני אני יודעת שאני אישית לא מסוגלת לשבת מול מישהו שאני לא מכירה ולדבר על הדברים האישים שלי.. ודרך אגב אני משלמת על זה מחיר גבוהה... כאן לא מדובר בטיפול...כאן יושב כבר שנים פסיכולוג שמוכן בזמנו האישי לענות על שאלות, בעיות,בקשות... כאן לדעתי קיימת האוזן הקשבת על מנת להוריד קצת את הלחץ... ולכן אין כאן חוסר הצלחה... להגיד את הדברים כפי שנאמרו [ואני בטוחה שלא מכוונה חלילה רעה או לפגוע] זה לירוק לבאר שכולנו שותים ממנה ... זו דעתי בכל אופן.... שבת שלןם

תוהד נטע. הטיפול בשיורת הציבורי אןכ מוגבל ואין החזקה בןי הפגיושת לאחר האשפוז הומלץ יל לפונת למסגרת הזו ולא לפריטתמבשל היותה מערכת שיכוהל לתמוך. המטפילם שהוי לי במגזר הפרטי קודם לאשפוז פסיכולוג ופסיכיואר היו זמינים אך הם אלה שהפנו אותי לאשופז ולאחריו וגם לאחר נסיןו אובדני בעצם יצוא לגמרי מהתמוהנ והעדיופ להתנתק במה שנאמר לטובתי וכמובן שאינו משהו לא בסדר ולא מצליח כי הנה כבר חמשי ה חודשים אני שם ומרגיהש כל כך בודדה ובמבוי סתום תוהד שכתבת