אודי לא הבנת אותי....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ממש לא התכוונתי לחיבוק קונקרטי מצד המטפל שלי....זה לא מה שמציק או מטריד אותי.... אני מדברת על תחושה כללית של חיבוק, של החזקה, של הכלה בטיפול.... למרות שקוראת פה על בנות שכן מקבלות את החיבוק, וזה קצת מעורר רצון....אבל לא. אנחנו רחוקים נפשית מידיי מכדי שיהיה איזה רצון לחיבוק קונקרטי.... נקודה שלך שאני לא הבנתי, למה התכוונת שאם חייתי במצב של חסר וקור, אז הוא גם עושה את זה בטיפול??....זה נשמע לי הזוי... לא מספיק חסר כל כך מדמויות משמעותיות, וגם הוא מתנהג כמוהם?...וכן, ההתנהגויות שלו מציפות אותי מאוד....אבל מה הטעם? לאן זה מוביל אם מתחילה לראות אותו כמוהם ואפילו יותר גרוע,?? כי הוא עושה את זה בכוונה, הם לא. זה לא אמור להיות להיפך? שאם אדם חווה חוסר, אז הטיפול צריך למלא את המקום הזה לאט לאט?.... רחל.
הי רחל, זה לא שהוא עושה, זה אתם עושים יחד בתוך תהליכי ההעברה. ייתכן שהוא "נכנס" לתפקיד בתוך תסריט לא מודע שלך, ואם זה כך - זה חשוב מאין כמוהו להבין זאת. זו כמובן לא הדרך היחידה, אבל בהחלט דרך טובה. אודי