טלי פרידמן...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני עדיין המומה,כפי שאת רואה חזרתי הביתה רק להיום בערב כנראה... העיפו אותי מהלשכה...חוזרים לסבל כנראה... למה עשית את זה תאמרי לי? איך זה הדרדר למצב הזה? שלא תביני לא נכון-אני לא כועסת עלייך ואני מעריכה אותך מאוד על הזמן הארוך שהקדשת לי מזמנך... אבל מה שעשית כ"כ פגע... עוד ישבתי והתאמצתי לחייך ולהראות שאני אופטימית וחזקה... וכמה שעות אח"כ הייתי ,באמצע הלילה, אצל מישהי שלא "קנתה" שום דבר מההצגה הזו....ויתרה מכך,כל "יפוי" של המצב יכל לעלות לי בעוד איזה איבחון... ולמה דיברת עם ה "היא" בערב? למה הסכמת לדבר כשהיא התקשרה? ועכשיו צריכים למצוא לי מקום אחר.... איך זה קורה תסבירי לי?לפני כמה ימים הצבא היה הדבר הכי נחמד שנכנס אל חיי(אחרי פסילת התפקיד) ופתאום אני שוב בחוץ. אפילו לומר שאני לא מקיאה ושהפסקתי לא יכולתי!היו לה פשוט דרכים לדעת הכל...היא אפילו ניחשה כמה פעמים בערך. אני יודעת שניסית לעזור אבל למה ככה? תאמרי לי שפשוט טעית ולא ידעת למה תגרמי לי.... מי שדיברת איתה אמרה לי "או הוא או אני או אזרחית מה שאת רוצה אבל משהו את כן חייבת זה כבר לא תלוי בך" אנורקטית...ח... שאני אמרתי "אנורקטית" אימצתי לי פשוט את האבחון הלא מחייב של הדיאטנית לפני בערך 9 קילו... אבל כבר שלחתי הודעה והסברתי למה אני לא אנורקטית... אני כבר מפחדת להפתח בפנייך...משהו באימון טלי...את באמת מאמינה במאה אחוז במה שעשית?
כן אנג'ל, אני מאמינה שמה שעשיתי אמש היה נכון. הודעתך בטלפון הסלולרי שלי עדיין שמורה. מילותיך "טלי, אני הולכת להרוג את עצמי היום" שמורות וברורות היטב. אני מאמינה לך, אני מקשיבה לך, אני לא מזלזלת בדברים שאת אומרת לי. אני לוקחת אותך ברצינות. וכך גם היה אתמול בערב. יכול להיות שזה פגע בך בצורה מסויימת, ויחד עם זה יכול להיות מאד שלא. אז תעברי מקצוע/בסיס/מה שזה לא יהיה, אבל מעכשיו הטיפול יהיה מסודר ומובנה (אפילו אצל הד"ר הידוע) כי הם יודעים שיש "עיניים חיצוניות". וחוץ מזה ומעבר לכל, את תמשיכי בחייך. וזה הכי חשוב. טלי פרידמן
למה כתבת את זה פה? לא כולם חייבים לדעת....