חוויה של לב נאטם ומפסיק להרגיש

אודי, יצא כבר בחיי שכעסתי או התאכזבתי או סבלתי וכאבתי. אבל מה שלא קרה לי מעולם זה חוויה של 'לב נאטם'. שהיכולת להרגיש אבדה פתאום משהו מאוד נסגר, נאטם. אני לא מצליחה להבין מה התועלת בחוויה כזו לאדם אבל חוויתי אותה בתוך הטיפול הפסיכולוגי ומבחינתי היא התרחשה כתוצר של תנאי הטיפול. מה מטפל אמור לעשות כשמטופל חווה דבר כזה? מה כבר שבאותו רגע לא הייתה לי אפילו יכולת לדווח במילים מה עובר בי. פשוט נסגרתי והתכווצתי. משהו בי נאטם. זאת הייתה חוויה קשה.

זה שעכשיו לא מעורר בי דברים קשים כאלו בתוך הפגישות, הוא שונה לגמרי. היא מדברת אלי בגובה העיניים כמו חברה כזאת, לא באה בעמימות. וגם אני לא עושה לה אידיאליזציה כמו שהיה עם הקודמת