טפשה

משהו יציב אני מבקשת,שאפשר להשען עליו להרגיש כמ הוא בטוח ושומר ומגן.למה צריך לשמןר עלייך טפשה? מפני מי או מה. אנילא בטוחה שאני יודעת. הולכת ומשתגעת.מחפשת ולאמוצאת.לרגע מצליחה להאחז ובאחת שוקעת עולה מדברת איתי אל עצמי דברים שאי אפשר בהם לגעת ואני יןדעת שהתרופה רעה משבשת את הגוף כמו אותן נשים כבדות בקבוצה, כולן מנופחות מכדורים, ודיבורן מוזר והרופאה רק אומרת מחקרים מןכיחים ש.. אני מורידה מינונים על דעת עצמי כדי שלא אצטרך שוב לשאול ולשמןע עד כמה זה לא משמין אני שמנה מכדורים ןלא ממש מאוכל ואנ י לא פוחדת להפסיק בהדרגה או בבת אחת אבל אני נזהרת. ובטיפול הזה היא אומרת שאני צריכה להתרגל או למה באתי אליהם ומה היה בכל מקום אחר. למה את כל הזמן רוצה עוד טפשה? אף פעם את לא מסתפקת רקצועקת מתרחקת רוצה לבד או כלום או הרבה או משהו משמעותי שלא קוראים לו במילים ודברים שלא נוגעים במקומות ןהכל נשאר נקי. למה את צריכה להגיד את זה טפשה? זה לא קשור למילים רק להרגשה שבמקום אחד מותר ואסור באחר ואם אף אחד לא מקשיב וכולם עוזבים איך אמצא מקום בטוח ושומר. מה זה בטוח טפשה?

אחת תלויה כאן על ענף בודד וכולם דרכו עליו והלכו סביב והיא נשארה עם אות קלון אדומה תלויה על ענף בודד, רואה איך כולם עלו למעלה והיא דוחפת קצת מלמטה כדי לקבל קצת אויר. מחר אולי לא אהיה כאן, אלך למקום אחר, שבו לימים יש מקצב לא ברור ולאנשים יש קצב אחר. הכל יתנהל באיטיות מבהילה, בין קירות שהיו לבנים. ודשדוש רגליהם במסדרון הצר, יהיה השעון של יומי. מצד אחד לאחר עוברים הצעדים כל היום עד שלילה ירד. אז תשמע אנחה, צעקה, אנקה, שתרעיד את מיטות הברזל. ומה אעשה כאן עם כל הכאב והצער שנותר מאחור? ומתי יגמר כל הפרק הזה ואיך אוכל לחזור.

כנראה שההודעה שלך התפספסה. נשמע מכל השירים החזקים וההודעות שקשה לך אבל את נלחמת. הלואי שהניצחון קרוב, שיהיו רגעים של שלווה ונחת. שתמצאי את היציבות וההגנה בתוכך פנימה.