מתגעגעת..

כך כתבתי לה היום "מתגעגעת... :)" כאילו לומר לה אני בסדר למרות שאני מתגעגעת...הנה אט אט אני משתנה, אודי, הגעגוע פחות כואב, אולי באמת יש בו משהו טוב? אני מרגישה יותר עטופה אצלה, פחות צריכה אותה "דחוף" כמו פעם, יותר מתרגלת לחכות בסבלנות לפגישה...האם כך מתבגרים בטיפול? האם זוהי הדרך הנכונה? מקווה שכן, ואני מרגישה את הטוב שבקרבה אליה...(לא מאמינה שכתבתי את זה שבאמת יש טוב בקרבה כזו, ולא יקרה איזה אסון אם נתקרב :) וכמו שכתבו פה היא באמת טובה מדיי אליי) אודי, אני תוהה האם החיבוק הקונקרטי הוכיח לי שאני באמת חשובה לה? ... כשלא רציתי לקבל את החיבוק בהתחלה אמרתי לה שלא רוצה לקבל משהו שהוא לא אמיתי....אז היא אמרה שלעולם היא לא תעשה משהו שהיא לא מרגישה איתו אמיתית ושתמיד תהיה והייתה כנה איתי וככה אני מרגישה עכשיו... אז לפני שתצא גם אתה לכנס עד ליום ראשון הבא, אשלח לך דרך צלחה וכמובן שאתגעגע. :) מיכל