אוף פתאום בא לי להגיד תודה על המקום הזה

גם לבנות פה שתומכות ומאירות מילה פה ושם. שסובלים אותי בסבלנות בזמן שבא לי לפוצץ את העולם... יש פה עוד אנשים שתעסוקתית לא ממש עושים חיל מבחינת הגשמה ופרנסה? לי זה מאוד צובט שעד כה לא הצלחתי לשגשג יותר בחיים. אני מאוד מקווה שבעתיד יצא לי לנסות את כוחי כעצמאית . תרתי משמע.

כן, מימה :-) יש לך פה את סוריקטה המבוזבזת ובעלת עצמאות בדרגה לא-מי-יודע-מה. רואים איזה פער?... ראי תשובתי בעץ הנ"ל לשאלתו של אודי (הודעה שלישית מראש העץ) - http://www.doctors.co.il/forum-6/message-936941 ולתקן מה שכתוב שם בראש העץ - כבר היה לי קשר מועט-אך-טוב עם רופא הנפש, ואזכיר גם שמצבי היום שונה מאד מהמצב המאד גרוע בו הגעתי לטיפול. אולי איני כזאת פורחת, אבל הכל יחסי. התחלתי מאד למטה. לענייננו - כרגע לא אכפת לי לעבוד ב'דברים-של-מתחילים', ככל שאוכל, אבל הדאגה שלי היא שאיני יודעת לשים את עצמי גם במקומות כאלה. בעיית גישור. מה שאני מגיעה אליו הוא תמיד דרך אנשים שמכירים ואלה עבודות שהדרישות להן נמוכות מאד. יש לי, כאמור, פנטזיה ש'יגלו' אותי. מצטרפת לתודות שלך, ואודי – בהצלחה רבה! וכמובן, גם לך, מימה. סוריקטה

ראיתי אותה אז, אך את תגובתך האחרונה שם לא. כתבת שהמשאלה שמישהו יבכה על טרגדיית החיים שלך. ציינת בסוגריים שאולי זה יכול לעזור. מסכימה מאוד עם הסוגריים. אני מרגישה שלפעמים צריכה שידעו את הרע שלי, שיכירו בו, שידעו מה אני עוברת. אני מקבלת את זה רק מהמטפלת שלי ואולי גם קצת כאן, וכן, זה עוזר לי.

במן מצב שפוף והתנחמתי לי מתגובותייך

אז גם אני "לא עושה חיל" או לא מממשת את הפוטנציאל ולא מרוויחה כמו שמגיע לי לפי השכלתי כישורי וכו'...אני פריירית ופחדנית וכל הזמן מרגישה כאילו שעושים לי טובה שבכלל... אני מנסה לעבוד על זה, ויש שיפור מה בזמן האחרון, אבל עדין לא מרגישה שאני מצדיקה את הקיום שלי (ועוד הולכת לפסיכולוג ומוציאה גם על זה כסף). היה מתאים לי לא לעבוד בכלל, חבל שלא נשארנו ציידים לקטים, בתור לקטת הייתי בטח מצטיינת (-:.