אודי, אמרתי לה

אתה גאה בי? נכנסתי ולא הייתי בטוחה אם קירבה את הכורסא. ומיד שאלתי!! וענתה ששכחה. ושאלה אם אני רוצה שתקרב לקח לי רגע ועניתי שכן. כשקרה פעם וקרה יותר מפעם אחת, יכלה לעבור חצי פגישה עד שהצלחתי לומר מה מפריע וחצי שני עד שהצלחתי לקופ ולתת לה להזיז. רציתי להראות לה תמונות. פעם אחת הראתי אבל זן היתה תמונה אחת אז לא הייתה בעיה. כשחשבתי שאולי אראה לה אז חשבתי שאני רוצה ששתינו נהיה באותו כיוון כי גכה אוכל להראות לה נורמאלי. וכשאמרתי לה שלא יודעת איך.להראות לה מבחינה טכנית לא הצלחתי להסביר. לא רציתי להגיד איך חשבתי שאראה לה. הצלחתי. אודי אתה גאה בי? היה קצת מוזר שישבה קרוב אליי ןהיו רגעים שגם דיברתי כדי להסביר לה. לפני גם אמרתי לה שפעם שעברה כשהראתי בטעות נגעתי בה ןהיה לי לא נעים. אמרה שתשים לב הפעם. אולי דווקא כן רציתי לגעת בה.. מצד שני זה כנראה עוד לא הזמן.

את יודעת, יש הרבה דברים שאת כותבת שאני מאד מזדהה איתם. גם לי יש קטע עם הכיסאות.. זה יפה שהצלחת להגיד. אני מכירה את זה שאת רוצה להגיד משהו ולא יוצא... זה קשה. ועוד לבקש לשבת לידה! וואו! אני מקנאת שישבת קרוב אליה. כשאני מראה לה משהו, היא מסתכלת לבד. כל אחת במקום שלה. גם אני רוצה מקווה שבסדר שכתבתי לך.. לאחרונה הייתה לי הרגשה שאת לא מעוניינת בתגובות שלי.

השורה האחרונה שלך גרמה לי לחשוב על הפתיחות כאן היום. מעניין למה את חושבת ככה? בכל מקרה ממש לא. אני מעוניינת בכל תגובה מכל אחד. כל תגובה משמחת אותי וגורמת לי להרגיש טוב ושהתייחסו אליי. את יותר ממוזמנת להמשיך. אכן קשה לי כשרוצה לומר או לעשות משהו ולא מצליחה. לאט לאט. לפעמים מצליחה יותר, לפעמים פחות. כשרציתי שנהיה אחת ליד השנייה זה היה בעיקר מנוחות. רציתי להראות חלק מהתמונות וזה לא היה מצליח אם היינו יושבות כרגיל. האמת לפני שהתחלנו לא חשבתי על זה שזו באמת קרבה מכרגיל. היה לי קצת לא נעים ועם זאת מאוד נעים.

חנה איך זה שהמגע שלה לא היה לך נעים? הייתי מתה לזה

מקווה שבכלל תראי. ומקווה עוד יותר שאת מרגישה טוב. המגע שלה מצד אחד היה לי מאוד נעים, זה גם היה בטעות ואולי קצת הפתיע אותי. מצד שני, זה היה גם מפחיד וקרוב מדי. הייתי רוצה שיהיה לי רק נעים עם זה..