וואו.. אודי הלכתי אחורה לקרוא

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/05/2014 | 12:27 | מאת: -חנה

(למי שמתעניין סביב עמ' 550 מדובר על העזיבה שלהם. אודי התחיל בעמ' 560. לא, לא קראתי את כל הפורום מימיו הראשונים.) אודי, דבר ראשון הבנתי שהיו שלושה מנהלים בו"ז, נראה לי קשה מדי, לי לפחות. אני הייתי מצפה מכ"א מהם "לעקוב" אחריי וזה כנראה בלתי אפשרי. חושבת שגם יכול להיווצר מצב של השוואות בין כל אחד מן המטפלים. אם הייתי שם בזמנו סביר שהייתי כועסת וממש מבינה את הקושי של מי שהיה שם להיפתח שוב ולהתחיל מההתחלה. זה מזכיר לי פתאום את הטיפול שלי. אני מאוד כעסתי שאאלץ ללכת למישהי חדשה. לא היה לי כוח לספר הכל שוב. עוד כשחשבתי שאחזור להיא שילדה. גם אחרי שהחלטנו שאשאר ועד היום אני חושבת על זה מדי פעם. במיוחד עכשיו שעברה שנה (אצל החדשה, וגם הראשונה הייתה שנה) וכאילו הזמן שלהן עכשיו שווה, אני חושבת מה "הספקתי" לספר להיא ולה עדיין לא. אודי, תכף התאריך שבו היא ילדה.. אגב ביקשתי ממנה לא לספר לי מה היא יולדת. לא רציתי לדעת. יש לי רצון לכתוב לה הודעת מזל טוב ושתדע שאני לא שכחתי אותה... אבל יש מצב שזה יעורר אצלי כל מיני דברים. הלועזי היה והעברי עדיין לא. בכל אופן אני בעקרון מתייחסת לעברי. גם התחלת הטיפול לפי העברי היא רק השבוע. מה אתה אומר שייך? יש לי עוד שבועיים להתחבט בעניין. כמובן שאדבר איתה. אני חושבת שאולי זו שעכשיו תיעלב אם ארצה לשלוח להיא הודעה. ואולי אם אשלח לה הודעה היא בכלל לא תשים עליי ולא תתייחס אליי ואז בכלל זה יהיה לא טוב. רק אכנס לסרטים. אז מה אתה חושב? (מעבר ללדבר עם המטפלת שלי על זה) אתה היית שמח? אתה בכלל זוכר מטופלים שלך שעזבו? דואג להם במחשבותייך? כועס אם הם עזבו אותך? (אולי אף אחד לא עזב אותך בכלל??)

הי חנה, בוודאי שאני זוכר מטופלים, חושב עליהם ולעתים גם דואג... פרידה היא דבר מורכב לשני הצדדים, ולעתים קורה שצד אחד "נשאר" עם חבילה שעליו לפרוק לבדו... אודי

19/05/2014 | 16:11 | מאת: -חנה

(אודי, כל פעם שאני מגיבה, מפחדת שלא תראה או שלא תגיב..) לרוב פרידה היא לא מוחלטת. כמובן שיש מקרים שכן. אם הטיפול ככ עוסק בקשר (אגב, יצא לי בטעות שקר ואז תיקנתי.. מה זה אומר (: ), אז איך אפשר פתאום לנתק אותו לגמרי? אני מניחה שהיא חושבת עליי פחות, אם בכלל, ממני.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית