אנשים משקפים לי כיצד אני קושרת

כמעט כל נושא לטיפול. הובכן זה משאיר רושם חזק וטעם רע פשוט. זה משאיר רושם חזק ולא נעים שמטפלים גובים כפי שהם גובים ואפילו לא מסבירים כמו שצריך למה הם עושים את זה. "הם עבדו קשה, הזמן שלהם שווה יותר, אלה המחירים בשוק..." לא מבינה איך עם מסרים כאלה אדם שתפקודו נפגע אך במקור היה שאפתן באופיו אמור לחוש רווחה והטבה בתחושת הדימוי והערך העצמי שלו. זה מאוד בעייתי. בייחוד שעדיין נזקקים להחזקה הטיפולית הזאת מדי פעם ולא ניתן להתמודד בבטחה עם החיים ללא זה. איך אפשר שלא לחוות צרימה מן הפער הזה?

אני כמובן משלמת לה הרבה יותר ממה שאני מרוויחה. נכון, זה מעצבן. זה עולה לי לא מעט במחשבות. אני גם אמרתי לה שתדע שלא לעד אהיה אצלה כך בטיפול כי הכסף שלי ייגמר. לא מדובר בעוד עשרות שנים, כפי הנראה זה יכול לקרות כבר בשנה הקרובה. אני מנסה לראות איך אני יכולה להרוויח יותר. לצערי יש דברים שאני לא קונה. בחסכון שלי לא אגע. היא גם הציעה לתת לי הנחה, אני לא מעוניינת וגם לא חושבת שזה יקל עליי. אני הולכת פעמיים כך שההוצאה היא גבוהה יותר. ובקיצור, אני לפחות עוסקת ג"כ בזה. חושבת שאת לא לבד. זה טבעי וזו הוצאה יקרה. מבחינתי אין אפשרות לוותר על הטיפול ולכן בוחנת עם עצמי איך אני יכולה לגרום לו להתקיים. אני חושבת גם שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו להיות מטופל במסגרת פרטית. יש חלופות של טיפול דרך הקופה. מניחה שזה לא אידיאלי אך לפעמים זה עדיף על כלום. מה שכן, לגבייך, לי לא מפריע שרוב (כל) הודעותייך סובבות סביב עצמן.. נראה לי שכולם כאן רוצים לטובתך ולכן מנסים לעזור. טוב שא בטיפול חדש ומקווה בשבילך שתצליחי להתגבר ולראות שיש גם מטפלים טובים (לך), שרוצים בטובתך. אגב, לגבי הכעס שלך כלפיי בגלל מה שכתבתי. לפעמים אני מפחדת שמא יכעסו או יצחקו על מה שכתבתי... שמחה לשמוע שאת לא.