קשה לי מאוד

אני חושבת עליה המון, זה ממלא קצת את הריקנות ואז כשהמחשבות נרגעות הריקנות שוב גדלה. חושבת בעיקר אם איכפת לה ומנסה להיאחז במילה/בטון דיבור/מבט שהרגישו לי שאיכפת לה קצת.. אודי אם המטפלת שלי לא מחבקת אותי, האם זה אומר שפחות איכפת לה? אם היה לה איכפת לא היה לה רצון לחבק אותי?

כל כך מבינה אותך!המחשבות המרובות על המטפלת.אוף!!לפעמים זה מתיש וקשה וכואב. מקוה שמהתלות הזו תגדלי ותצמחי. לגבי החיבוק- אל תכניסי לעצמך רעיונות לראש.אי מתן חיבוק אינו שווה חוסר אהבה.אפשר לאהוב גם בלי לחבק. אני כבר שנתיים אצלה ורק עכשיו התחילו חיבוקים ואני יודעת שגם לפני כן היא אהבה ודאגה.תנסי לחשוב בהגיון ולהיזכר במחוות נעימות שלה..כמו מבט חם וחיוך טון דיבור..לפעמים החיבוק הרגשי חשוב יותר מחיבוק פיזי.אל תעשי השוואות בין טיפולים פה.כל טיפול מיוחד במינו ומושפע מהמטפל מהמטופל מסוג בקשר מהצורך של המטופל מהגבולות של המטפל..אצלי היא לא אוהבת לדבר בטלפון..היא מאפשרת שצריך אבל אני יודעת שהיא ממש לא אוהבת ולפעמים גם מסרבת לי ומעדיפה הודעות..אז מה?? זה לא אומר שהיא לא אוהבת..