אני חייבת להגיד ש..

המטפלת הנוכחית איכשהו מצליחה להפתיע אותי לטובה. מצד שני כל פעם שהיא עושה משהו בסדר. נוקטת בהתייחסות שמצליחה לשכנע אותי שאכפת לה, מצליחה איכשהו כן להגיע אלי, לגעת ולהזין, גם אם ההשפעה קצרת טווח לפעמים, עדיין- זה מפתיע. ובמקביל כל פעם שהיא מצליחה להפתיע אותי ככה ולגרום לי להרגיש נראית ומובנת ומורגשת אני רק מבינה יותר ויותר כמה גרוע היה הטיפול הקודם. כמה נוראי ועיוור ואטום ונחווה כמו שפיכת חומצה על פצע פעור במקום לשים איזשהו חומר משכך. הלוואי והיא תצליח להקליט לי בראש זכרונות חדשים. הלוואי. בלי שחזורי תופת וחרא. לפעמים אני תוהה אם יפתח מולה שוב הפצע שלי האם המגע שלה בו יהיה אחר. האם היא כן באמת תרפא שם משהו? איכשהו יש משהו שמצליח בהפתעה לנחם אותי בהתייחסויות שלה. אני צופה שהיא תתקיף אותי אותי כמן שעשתה הקודמת אבל זה לא קורה. לא הותקפתי. היא עוזרת לי להרגיש נסבלת :/

כמה כייף לקרוא ומצדיעה לך שאת נותנת צאנס והזמנות לעוד טיפול.

נשמע שיש שם משהו טוב ששומר עלייך..