לעג לרש

אפשר לדעת למה פסיכולוגים עושים את זה? למה לוקחים כאלה תעריפים לא פרופורציונליים לשכר מינימום שיש אנשים שמרויחים, בייחוד נפגעי נפש שסובלים מקשי תפקוד יותר מאחרים. אפשר להבין? האם מסתתרת מאחורי זה כוונה טיפולית או שזה פשוט רצון אטום ומנוכר להתפרנס ולא מזיז לעשות זאת על חשבון גבם של מוחלשים יותר?? אני באמת לא מצליחה להבין! האם קיימת כאן תיאוריה רעיונית שדרך הזדהות עם המטפל אלמד לדרוש לעצמי סכומים כאלה גם או אולי תיאוריה שסכומים כאלה יאלצו אותי לצאת לעבוד יותר כדי לעמוד במימון? או שזאת דרך להדגיש את הספרציה והגבול של המטפל? אני באמת לא מבינה. בסופו של דבר מה שנותר זאת חווית הלעג לרש. בחיים שלי לא נזקקתי לשירותיו של אף מקצוע בחיי באותו אופן שנזקקתי ושילמתי למטפלים דינמיים. אני לא סובלת אתכם כי כל מה שלמדתי ממכם זה כמה אטומים אנשים יכולים להיות . לפחות תגידו את האמת- שזה כלי לספרציה או משהו. די כבר עם הלעג והתנשאות האלה. 'זה התעריף המקובל/ זה התעריף המוזל שלי/ למדתי שנים/ עברתי הכשרה ..." אולי תלכו להזדיין כבר? לפעמים ההרגשה היא שרק רגשות של צער וביזוי גרמתם לי. אם לא הייתי 'דפוקה' עם נפש פצועה יכולתי להנות מהכסף הזה בדברים אחרים. יש מטפל שיכול להשכיר עצמו כחבר בתשלום שילווה אותי במהלך חוויות והתנסויות נעימות?! לכל הרוחות חיים פעם אחת. יש מטפל שמוכן ללוות אותי לטיול בחול או יום פינוק בספא או כל מיני בילויים שפשוט יש לי חרדה להנות מהם לבד? ושיהיה מישהו לידי שישתתף ויתן בטחון וחוויה של הנאה? יש מטפל כזה??? שיכול לעזור לי לחוות דברים טובים בחיים האלה?? תמותו כבר אתם והזיוני שכל הדינמיים של 'איך זה קשור לילדות' ותנו לי כבר משהו טוב. החיים אוזלים לי בין הידיים ואני בוכה. למה מסרבים לתת לי טוב? מה עשיתי לעולם הדפוק הזה שאני מוצאת את עצמי משלמת סכומים מופקעים שוב ושוב על פשוט כלום?? על הזבל הדינמי הזה שרק מכאיב ?? שונאת אתכם :/ כן. הכללה. הנה הכללה ועוד הכללה. תמותו כבר נשבר ממכם. רק רציתי דברים טובים. כאילו זה פשע או חטא לרצות. תסכלו לי את הצורה ולקחו על זה כסף. חארו.. בוכה עכשיו כי נשבר ממטפלים. נשבר. אתם לא מרפאים שום כאב רק יוצרים אותו יותר. מחכה עכשיו לפגישה הבאה. בוא נראה כמה זה יואיל . בטח יבוא המטפל הגאון התורן ויגיד 'תלוי בך כמה יואיל' אם תלוי בי אז שהמטפל הפוץ ישלם לי. נמאס . היא אמרה לי לא לאבד תקווה. שיש לי בעיה אמונה :/ אפילו העיזה להגיד 'לא שווה לך התשלום בשביל הבריאות הנפשית שלך?' בוא נראה כמה בריאות נפשית היא תחדיר בי. נראה. בחיי נשבר ממכם. איזה כיף לאנשים שמעולם לא הזדקקו ל'תמיכה' הזאת.

(לפני שאני פותחת הודעה שלך אני חושבת לעצמי מה אראה כשאפתח) אני חושבת שאת חייבת לתת הזדמנות לטיפול שלך עכשיו. ברור שלאור העבר זה קשה וכנראה עד בלתי אפשרי אצלך ובכ"ז. נראה לי שהכסף זה עוד גורם שמתווסף לכל מה שהיה לך. גם לי יקר הטיפול, אני הולכת פעמיים וכשייגמר לי הכסף, וכנראה שלא רחוק היום, ארד לפעם אחת. אני משכנעת את עצמי שמכיוון שהם עצמאיים יש להם הוצאות נוספות. שקלת לפנות לטיפול דרך הקופה?

מימה, הי, מתוך שטף המילים הבוטות למדי שכתבת, רציתי לומר שגם אני מצטרפת לפנטזיה של מעין חונך שיאפשר איתו בילוי והנאה. לא שאני יודעת אם באמת במציאות זה יעבוד או שכל הדמיון הזה הוא בולשיט, אבל הכי קרוב לזה שעשיתי הוא לקחת את עצמי למסאז' במקום מרכזי הומה אדם (שם אני מרגישה מוגנת), או, למשל להזמין לעצמי כרטיס לתחרות רובינשטיין וללכת לבד לקונצרט ולא להתבייש להתרגש מפני עצמי. או, למשל, דרך טיפול באחיינים שלי, או בילדים, 'הם' לוקחים אותי לכל מיני מקומות. לגבי טיולים, ייתכן שהצטרפות לקבוצה מאורגנת עם מדריך עשויה לעזור באפקט. ועוד משהו - כל מיני דברים שאכן נעשו במציאות שלי, כמו, למשל, לארגן לעצמי את הבית המסודר בו אני גרה, ולהיעזר שם כך באנשים אחרים, או הדברים שהזכרתי קודם, לא היה מתאפשר אלמלא הטיפול האנליטי שעברתי. קרי, בלי הטיפול, לא הייתי יכולה להשתמש בכסף למען דברים שכאלה. דבר נוסף – לעובדה ששילמתי לטיפול יש משמעות רבה לשווי שלו בעיניי, להשקעה שלי בי. ויש, כמובן, גם הרגשה שלא פייר שאני משלמת את המחיר על מה שהייתי אמורה לקבל בבסיס מתוך אהבה וכמעט ללא תנאי. אבל חיפוש אשמים ומפצים זולתנו כאן לא ייתן הרבה, כנראה. לפעמים אני חושבת שמאד קל לומר, אבל זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה. סוריקטה