סליחה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מיכל, אל התכוונתי להדאיג. אינ מטופלת כבר כמעט שנתיםי. טיפולםי ואשפוזים. נלחמת אבל אין ממש הטהב. אודי, אהת יודע שאני יודעת פה הז לא, אבל גם שם הז לא ובאף מקםו זה לא כי הכן תאמרו הוא רק מבפנים וכך עובורת שנתיים בהן אני מועברת מהפ לשם כי םש בטח יצליחו לטפל וגם מגורשת מפה ומשם כי אחריות היא מצרך נדיר. אהת מבקש שאפסיק לכתוב כאן? הז בסדר... המרחב הוא שלך
אל תצטערי זה בסדר, פשוט אני דואגת לך ולילדייך, גם אני אמא לילדים והילדים מרגישים הכל...והם צריכים אותנו מתפקדות כאמהות ולא ההפך...אז מקווה שתרגישי יותר טוב וכמובן שאת יכולה לכתוב כאן,וטוב שכך, מיכל