טיפול נפשי עצמי

שלום ד"ר בורנשטיין אשמח לקבל התייחסות לעניין שמעסיק אותי מזה זמן רב. האם אדם יכול לטפל בעצמו נפשית? במובן של "לעשות" לעצמו טיפול פסיכולוגי/שינוי כפי שקורה בחדר המטפל. ואם כן, אני מניח שיש מגבלות לכך - מה הן? אוסיף מה שאמר לי המטפל עימו אני נפגש בימים אלו כשהפנתי אליו את השאלה הנ"ל: הוא ציין על קושי בעניין מעצם כך שלשם טיפול דרושה "התרחקות" מסוימת של המטופל מעצמו (וכאן נכנס תפקידו של המטפל). מאחר ואדם הוא תמיד עם עצמו, ולמעשה קרוב לעצמו כל הזמן - העניין מהווה מגבלה בנושא. עוד הוסיף המטפל את הדוגמא הבאה (במחילה על הבוטות בדוגמא שאצטט): "אתה יודע למה כלב מלקק לעצמו את האשכים? כי הוא יכול". על פי הדברים, האם עלינו להשלים עם המגבלה הזו? מובן ששאלתי נובעת מרצון להיות בעלת היכולת לעשות כן, ופחות להזדקק לשירותיו של גורם חיצוני בכל הנוגע לשינוי וטיפול. אשמח לתגובתך בעניין. דייב

אודי, הרשה לי לחלוק עליך , או לפחות להרחיב את המונח "טיפול". אני לא חושבת שבהכרח טיפול אדם בעצמו משול לאוננות. טיפול אדם בעצמו הכרחי להתקדמות כלשהי, הוא נעשה במקביל לטיפול ע"י אדם חיצוני. היו תקופות בנערותי, שטפלתי בעצמי מבלי לדעת, עסקתי בבליותרפיה, מבלי לדעת שזה מה שאני עושה, ו"הטיפול" הזה הועיל לי המון. אני לא חושבת שזה בלתי אפשרי, אם כי יש לו אופי אחר , תובנות אחרות ותוצאות שונות. עובדה שאני מטופלת כיום ע"י מטפלת, לא ויתרתי על זה, אך במקביל יש לי גם אותי, וביחד יש לכך הרבה עוצמה. דוד, טפל בעצמך לבד, לפעמים, אבל אל תוותר על המטפל, זה פשוט טיפול אחר.