אודי

בא לי להיות אדם מאושר.אבל משהו חסר לי. לדעתי חסר לי כסף. לא בולשיט פנימי אלא כסף. כסף נותן אפשרויות בחיים ויכולת להנות מחוויות ומראות. 'להתפנק'. הייתי רוצה לפעמים לזכות להרגיש ככה ולא רק לסלוד מהאופציות עבודה בשכר מינימום שעומדות לרשותי. אני שונאת עבודות שאי אפשר להנות מהן. בקושי מצאתי אחת שמסוגלת לסבול במשרה חלקית מאוד.. איך מצליחים להתעשר בעולם הדפוק הזה כדי להנות מרמת חיים גבוהה? נמאס לי מהבולשיט שטוען ש'זה לא באמת מה שחשוב'... הרבה יותר כיף לחיות ככה שאפשר להתפנק בחוויות מדי פעם בלי שחייב לספור כל שקל. אני רואה אנשים סביבי סופרים כל שקל וזה מעצבן :/ איפה הסופר היותר זול, כמה עלה לך פה כמה עלה לך שם... חיים משעממים שלא שווה להתקיים בשבילם.. איפה הכיף??? אני רוצה שיהיה לי כיף! ואני רוצה שהפסיכולוגית תמות. כי היא אמרה לי להסתפק וכפתה על ההכרה שלי מסר ש'אין זמן' וכאילו הרגשתי שמנסה לרצוח אותי בעודי בחיים ולהרוג לי את התקווה. אני שוב בוכה. אודי קולגה שלך גרמה לי לנזק ואין שום דרך לגרום לה לשלם. גם לא משפטית . למה מותר לכם אודי בהיותכם אנשי מקצוע לאנוס על הנפש שלי את המסר הזה שיש מציאות וצריך 'להסתפק'? המעסיקה שלי נסעה בשנה האחרונה פעמיים לחו"ל. יש לה כסף בשביל זה. אבל לא העלתה לי בנתיים אפילו שקל בשכר למרות שעובדת שם כבר מעל שנה. זה מעצבן אודי. גם אני רוצה לחיות טוב!

הי מימה, נראה לי שהפנטזיה היא (ומכירה אותה גם ממני ומאנשים בכלל) ש - לו היה הרבה כסף אזי, לכאורה, לא היית אמורה להרגיש את התלות וגם פחות לקנא. בכל זאת, זה, כנראה, כן איזה 'בולשיט' פנימי... סוריקטה

אבל מה זה קשור לפסיכולוגית? ואם היא לא היתה "כופה" המציאות היתה אחרת? המציאות זה מה שיש, וגם את עם הכוחות והחולשות זה מה יש וגם זה יכול בהחלט להספיק... אפשר לחשוב שהפסיכולוגית ההיא היא אלוהים שהכל נקבע לפי מוצא פיה... חוץ מזה קצת בסתירה לכותרת אני מאמינה גם בפתגם איזהו עשיר (?)השמח בחלקו, וזה מנסיון אישי, יש כאלה שתמיד פוזלים לצדדים ורוצים יותר.