אימה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/05/2014 | 23:02 | מאת: מילי

בשעה הזאת, בבית הזה, הילדים ישנים והוא נסע לחו"ל. אני שומעת קולות, מסובבת את הראש כאילו מישהו נושף בערפי. פוחדת שעוד רגע תפרץ הדלת. הכל בסדר,הנה אני מתפקדת. לא טוב להשאיר אותי לבד, עם הפחד הזה והלילה הזה שנראה אינסופי. האור דולק הכל סגור ומוגף. אבל הם יודעים איך להכנס ולמצוא אותי. לא היה צריך לעזוב אותי. אמרתי שאיני רוצה. והוא אמר אני יודע ונסע.

הי מילי, קשה להשאר לבד עם הזכרונות והפחדים. אני מקווה שתוכלי לחוש יותר מוגנת. איש לא ייכנס ללא שהורשה. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית