אני לא לאה!!!

למה קראת לי לאה?.. אני רחל!! כולי! וכן, זה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות לי. להראות לי שהחיים הם לא ורודים כמו שחושבת. ויש רע בכל דבר וצריכה לבנות איתו (!!!) קשר טוב אפילו שהוא פוגע בי לפעמים. אז הוא פוגע בי שוב ושוב במכוון! אני אומרת לו שזקוקה למילה טובה, לעידוד, והוא שותק. ולא אומר כלום. מבקשת ממנו דברים, והוא אומר אני אחשוב על זה ולא מחזיר תשובה, וגם ששואלת - לא ממש עונה. לא רוצה כזה מטפל...:( לא רוצה להיות בטיפול ככה...:( ואמרתי לו. והוא לא מוכן. הוא אמר שאם הוא יהיה רק האבא הטוב אני אשלם מחיר של ההתפתחות שלי בהתמודדות עם קשרים. ועכשיו אם אקום ואגיד שלא רוצה את הטיפול הוא יגיד "הנה, שוב היא רוצה להפסיק. שוב היא בורחת".. אבל באמת באמת לא רוצה ככה!!!!!!! ר-ח-ל!!!!

הי רחל, רואה אותך נאבקת, נלחמת..... בא לשאול אותך, במי ובמה את נאבקת כל כך? תרגישי בנוח לענות אם לא מתאים לך..... שבת שלום הילה-hila

רחל יקרה, מדברת מלב אל לב.... לא יודעת מה קושר אותי אליך, אבל זאת המציאות. מאז שהתחלת לכתוב כאן משהו באישיות שלך שובה אותי. אולי איזשהו גורל משותף, אולי אתגרים דומים. אני לא יודעת מה הרקע שלך, אבל מספיק שאת כותבת ש"הוא" יהיה במקום האבא שלא היה וכבר..... אני שלש שנים בטיפול. זה נכון, קשה להתכוון האחד לשני. קשה להגיע למצב שאנחנו מרשים לעצמינו להשען. נשמע שהמטפל שלך משקיע בנתיבים הנכונים כך שיתאפשר לך בבוא הזמן. הלב שלי דופק חזק חזק, מאחל לך ולכל השאר שיצליחו להגיע לרוגע הנפשי שנגזל מהם.... להאמין שאפילו שהכל לא ברור ולא מובן - זה עובד, אם מתמידים. אין צורך להיבהל. מותר להתבלבל, לרקוע ברגליים, לנסות לברוח. ומה היית את עושה אם היית את האבא החזק והיציב, היית נכנעת לתביעות של הקטנציק שלך רק בגלל שהוא רואה את העולם כל העולם דרך הסוכריה הנכספת? הוא לא נגדך, אבל הוא לא יקנה לך סוכריות שיזיקו לך. תסמכי עליו, לטובתך! ותחשבי על אודי. פליטת מקלדת! הוא שם בשבילך, והוא טעה, אז מה??? נראה לי שבגלל ההתנסויות הקשות שלנו עם הסובבים אותנו אנחנו לא יכולים להאמין לבטוח ולהרשות לטעות. רוצים להרגיש את המוכלת והעטופה, אבל במעטפת אנושית. ולטעות זה מאד אנושי.