מתרגשת

הלכתי לבנק, ובדרך עברתי על יד חנות יד 2. כל מיני בגדים יד שניה ומוצרים עתיקים. פתאום ראיתי אהיל, מצאתי את עצמי נשאבת לגיל 7-8. יושבת לייד סבא, שמלמד אותי שח מט. סבא שותה כוס תה. ואני ליידו. סבא המבוגר היחיד בחיי שראה אותי שווה. אהב אותי והיה גאה בי כל כך. הוא נפטר כשהייתי בת 12 ממחלה סופנית. לא ידעתי שהוא חולה. חזרתי מהקייטנה והשכנה יצאה אלי ואמרה לי, מה לא ידעת, סבא שלך נפטר....... שכבתי בוכה במיטה של אבא....... כל עולמי חשך עלי...,.... איך? למה? מה קרה? הבלבול והכאב היו נוראים, והנורא מכל שהייתי לבד עם כל זה....... באזכרה של סבא אכלתי בורקסים, עוד אחד, ועוד אחד....... עד שהקאתי........ שיחקתי במחשב עם המשחקים שסבא שם בשבילי מעולם לא נפרדתי מסבא באופן רשמי...... קניתי את האהיל וגם את השטיח העגול מתחתיו. אני מרגישה שסבא איתי.