נמאס לי מהחיים הדפוקים האלו.

אתה שומע??? 1. היום בבוקר, המחשב לא נדלק לי ואני התעצבנתי. במיוחד אם אתה זוכר את מה שהיה לי איתו. הייתי צריכה לצאת מהבית ועכשיו שוב ניסיתי. ומה גיליתי? שהמטען לא היה מחובר כמו שצירך בעצמו. ז"א למחשב ולחשמל כן, אבל הוא בעצמו מרוכב מכמה חלקים. 2. אתמול בשיחה עם "חברה"... היא שאלה אותי איפה אהיה בשבת והתבלטה בעצמה איפה להיות, אמרתי שאולי אהיה כאן (ז"א איפה שאני שוכרת דירה), היא אמרה שאולי תסע לחברה בצפון אולי לת"א ושאם לא יסתדר אולי איתי. ואז גחכה כאילו זה בצחוק. מהרגע הזה השיחה התקצרה על ידי באופן מיידי. אם זו לא השפלה אז אני לא יודעת מה כן.. והיא די חברה שלי, אני שונאת אותה.. זה ממש מעליב ופוגע. אתה מבין שאין לי חברים?! 3. נמאס לי! והיא אולי עוד מעט תתקשר כדי שננסה למצוא זמן לעוד פגישה אבל אני לא יודעת אם זה יצליח בכלל. 4. מחר יש לי ראיון עבודה, אני ממש מקווה שיסתדר. למרות שהמשכורת גרועה, ואולי זה גם רק זמני, זה נחשב מקום ממש טוב למקצוע שלי ואני רוצה לעבוד בו. לא סיפרתי לה וגם כמעט לאף אחד אחר. אני מנסה לנחם את עצמי מראש, לכן אומרת לעצמי שאם לא ירצו אותי אז לא נורא ושכנראה כך היה צריך לקרות.. האמת זה קצת ינחם אותי אבל גם ככה אני לא מאמינה בעצמי אז זה רק יגרום לי עוד יותר לא להאמין. למה החיים כל כך דפוקים??? למה? אני רוצה להתחתן, אני רוצה שיהיה לי מישהו להיות איתו... די כבר, כמה אפשר

זה לא פעם ראשונה שאני נעלבת ממך...