אודי מה דעתך ש..

מטפל אומר למטופל בעל התפתחות פוסט טראומטית שכושר התפקוד שלו נפגע למרות שכל חייו התאמץ, המטפל אומר 'עבדתי קשה להגיע היכן שאני כיום'. אשמח לשמוע את דעתך אודי. האם לגיטימי שמטפלים בהתייחסויותיהם יפגינו כזאת התעלמות אטומה מההקשר שבו דברים נאמרים ולא יעצרו ויבדקו עצמם אפילו אחרי שהמטופל מפגין זעזוע מאטימות שכזו? אני באמת רוצה לשמוע את דעתך אודי. מה הבעיה לתת הכרה על חוסר שיוויוניות אמיתית שהייתה? להודות 'אני לא סבלתי מחרדות וקשיים וסימפטומים כמוך'. מה הבעיה להודות?? ועדיין אפשר להחזיק מסר של אמונה לגבי היכולת להשתנות. זה לא סותר. אז למה מטפלים מתנהגים בצביעות כזו? אני רוצה באמת לשמוע מה דעתך וכיצד אתה נוהג להתייחס לעניין. אחרי שנתיים של סבל משחזורי זכרונות חזרתי להתמודד לאחרונה עם כל מיני עניינים שבעבר הסבו לי חרדה נוראה. אני לא מוותרת!! לעולם!