איזה גישה מומלצת יותר?

אודי נניח ילד בן שנתיים מסרב ללכת עם אימו ברחוב ונעצר במקום. האמא ממהרת ודורשת שהוא יפסיק לעכב אותה וימשיך ללכת. הילד עקשן ומסרב. עכשיו יש 2 אפשרויות להבנתי 1) או שהאמא מושכת את הילד ביד בכח וגוררת אותו אחריה 2) האמא אומרת "טוב אם אתה לא רוצה לבוא תשאר שם. אני צריכה ללכת. ואז היא ממשיכה ללכת ומתרחקת וצופה שהילד בשלב מסויים ירוץ אחריה כי הרי הוא לא באמת ירצה להשאר לבד ברחוב ולאבד אותה באופק האם אפשרות 2 אפשר להניח שבהכרח תעבוד? שאלה נוספת בנושא של מגע ואוטונומית הילד על גופו. האם זה לגיטימי שילד יתבקש לתת לסבתא חיבוק ונשיקה כאות תודה על כך שהביאה לו עוגיה או מתנה כלשהי גם אם הילד ממש לא מעוניין במגע הזה? מה נכון יותר עבור הילד- לאפשר שיסתפק רק באמירת 'תודה' מנומסת מרחוק או ללחוץ עליו עם הציפיה שלחבק פיסית את סבתא זה רצוי ונכון גם אם לא בא לו. אשמח לקבל ממך התייחסות לשאלותיי :)