נרשמתי מחדש במקום מאתגרת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
פשוט לא יכולתי להכנס בכינוי הקודם... המלחמות לא נגמרות הכוחות אם כל האופטימיות ממש כן... בשבוע שעבר עברתי את הצינתור ה11 בפיסטולה ביד..רק שהפעם לא הצליחו לפתוח את ההצרות והמצנתר פחד להמשיך לבלון גדול יותר מכיוון שלדבריו העורק דק כשערה ועלול להקרע ואז המצב יהיה הרבה פחות סימפטי.. רק שהמצב לא מאפשר המשך טיפולי פלסמה ואז באופן אוטמטי עולה מינון הסטרואידים... מודה קשה לי להחליט לבד מה נכון יותר וכל אחד מהרופאים הוא מעביר את הכדור לשני או פשוט מתעלם... עיפתי והאמת שיש לי רצון להניח להכל ופשוט לחכותתתתת במילא גם אחרי כל המלחמות ברצון להגיע למקום טוב יותר עד עכשיו נכשלתי.... סליחה על הפסמיות.. פשוט עיפתי מידי..מכל הדברים שהולכים הפוך מהרצוי.. לילה טוב
הי (איני יודע איך לקרוא לך כרגע...), שאנחנו נחזיק עבורך מעט את האופטימיות עד שתוכלי לאחוז בה שוב? אודי
הכל רק הולך ומסתבך... נכון שפעם ההיתי לוקחת את הדברים פשוט וקל יותר.. רק שהתקופה האחרונה קשה מידי.. תודה על ההקשבה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
