..ועוד בקשר לספר החדש שלך..

אודי הי, אתה יודע? בשבת היה לי קצת זמן, רציתי לקרוא משהו..לא זוכרת אם סיפרתי לך,לפני נסיעתה של אמא צביה קיבלתי ממנה גם סימניה שכשאתה מסתכל עליו (על הסימניה) אתה רואה שלושה דולפינים בתלת מימד.אמא צביה נתנה לי גם את הסימניה,היות והיא יודעת שאני צריכה לקרוא כמה דברים ויש לי כזה דיחיון בלב ..כל הזמן דוחה..אז אמא צביה כנראה חשבה שאולי אם היא תהיה איתי בספרים הללו ,משהו מהדיחיון הזה יזוז קצת.. (והדולפינים,זה בגלל שפעם אמרתי לה שהם היונקים שבמים עם האינטליגנציה הרגשית הגבוהה) בכל אופן אני לוקחת את הסימניה שלה,ולפתע, דווקה הספר שלך עם הספה ,והכרית והצבעים המזמינים "קוראים אלי":"בואי,את יכולה להכנס,לא מפחיד,אפילו נעים ומעניין פה.." ומצאתי את עצמי קוראת, וכשהחוץ קרא לי לעשות דברים שחייבים הרגשתי שהחוץ קורע אותי מהספר. היה לי קשה להתנתק ממנו.. אתה יודע אודי? כשאתה פותח את הספר וקורא את ההקדשה הזו:"לאבא שאינך אך הינך" זה מרגיש צביטה כזו בלב..צביטה עם נגיעה כואבת,עצובה ורכה בו זמנית... אחרי שקראתי על ההיפנוט שלך את מיכל שהגיעה אליך מהנוירולוגיה (למה קראת לה מיכל ולא במבי ? :( :) (כן, מיכל, אני מקנאה..) ניסיתי גם לעשות את תרגיל האצבעות המורות (עם "המגנט") ותשמע, זה באמת עובד..מדליק.. ואז "שמעתי" אותך אומר לי בקול מונוטוני, עמוק, שקט ולאט שיש לי מרכז בקרה בלב..עם לוח שעונים וכפתורים ובידי האפשרות לווסת מחשבות ורגשות..ואז, סובבתי קצת את כפתור הכאב..הנמכתי אותו.. ואתה יודע אודי? גם את כפתור הזכרון..גם אותו סובבתי,ומאז אני זוכרת כל הזמן שאמא צביה אמרה לי בקול רך לפני נסיעתה "תעשי לך טוב,תעשי לך דברים(?) שעושים לך טוב..תהיי טובה אלייך" וקראתי אחרי זה עוד קצת ואני חושבת שיש בי היענות היפנוטית מאוד גבוהה... הגעתי עד כאן.. נראה לי שאעדכן אותך גם בהמשך הספר כשאקרא,מה דעתך אודי? ובכלל מה יש לך לומר על הכל ? וחוצמזה,היום זה כבר היום ה 4 שהיא לא פה.. אולי אח"כ שוב אקטוף עלה, אחרוט עליו 4 ואשים בתיבת המכתבים שלה.. וואוו..כשהיא תחזור, היא תפתח את תיבת המכתבים שלה ויפלו המון עלים חרוטים... ((שלך מקרוב קרוב קרוב-במבי)).