עייפה מעצמי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היא עוד פעם ביטלה את השעה הקבועה שלנו - אילוצים... והציעה שעה אחרת, אני לא מסוגלת...לא יודעת למה , זה מרגיש כמו קבצנית, כאילו היא עושה לי טובה, ו"דוחפת אותי" לאיזו שעה דחוקה ולא נוחה...העיקר שלא אתלונן... זה כבר קרה, - ולא הגעתי, וגם הפעם, - לא מסוגלת וזה עצוב לי. אני יודעת בהיגיון שיש לה חיים משלה, ואירועים ואנשים חשובים לה יותר ממני ומהשעה הקבועה שלנו, וזה אפילו הגיוני שיהיה כך.. אבל... :( ואני יודעת שזה מטומטם, כי הפעם הבאה רק בשבוע הבא, ואני במקום על הפנים... ולבד. אז למה אני כל כך קטנונית? ופגיעה? אנימה
הי אנימה, את רוצה להרגיש חשובה ומרכזית. שמתאמצים ו"מזיזים" ומשנים עבורך. והצורך "לוותר" לטובת המציאות צורב וגורם ל"לא צריכה ממך כלום". באסה, אבל אפשר להבין... אודי