נחלשת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
דועכת נמוגה מתפוגגת נגמורתלי המילים אני צרכיה לשתוק הסיפוא נשאר אותו סיפור ואני נחשלת מאוד ביל דעמות רק כאב וצער עמוקים שמאיימים לבלועע אתי לא מצחילהלצעוק להגריע הרהב כוונות טובות לערוז זה לא מספיק. אני לא מצליחה אינ טובעת.המאעשה.בתךו התשישות קולות צוקחים על הגוףהמדמם שמולט במעאומיו. לא כואב לי עיני עצומות נשימתי שטחוה. מידהו מכהב סירגיה על הבטן החשופה. לא כואב אני לא זזה. אינ אל רובץהצ לחזור לשם מפחיד כמו חלםו רע. אני צריהכ להפסיק להלחם להרפות לשינה אל מוגבלת בז. מן אל שקט לבן
מילי יקרה, זה נשמע ממש לא טוב ולא בטוח שזה המקום המתאים להסתייע בו עכשיו. את זקוקה לעזרה טיפולית ממשית. ומהר. אודי
תודה שכתבת את הדברים הללו וגילית אחריות. גם אני, בתור קוראת, כבר זמן מה מאד דואגת למילי. לך, מילי. יהיה מרגיע לי לדעת שיש עזרה דחופה קונקרטית מציאותית. סוריקטה
אודי לאן אפהנ?