סופי שבו-א(ע,ע,ע)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
השבתות כל כך קשות בדרך כלל אני עובדת בשבת ואז זה מפיג חלק מהלבד........ אני גרה בסביבה שלא מותאמת אלי חברתית, אלא יותר לילדי ולכן אני כאן. וגם בגלל שיש לי נוף קסום לשדות ואוויר נהדר. אוהבת כל כך. לאחרונה חלק מתוכנית השיקום שלי מתרכזת במשימות פשוטות. כמו הגיינה, הדחת כלים והכביסות. מדהים כמה שזה משנה לי את ההרגשה הטובה..... ועכשיו אני כאן בבית בשבת. אחרי כשל מצידי ביום שישי בעבודה, ותוקפנות מצד הבוסית שלי. וגם המשפחה שלי, בפרט אמא שממש עוינת אותי. ואני החלטתי שהשבת זה יהיה אחרת. אני ינסה לחשוב חיובי, ולעשות כל דבר שעושה לי טוב. אז- הכנתי לעצמי שוקו חם, והקשבתי לשיר סיגליות של דיוויד ברוזה. ולחמניות מקמח מלא עם זעתר, גם טעים וגם בריא;) והנה כבר יותר טוב, מצליחה לקחת אוויר יותר צלול, וחושבת על זה שהשבוע הבא יש לי משמרות בעבודה, וגם פגישות טיפוליות, והתקציב שלי גם מתוכנן. ויש חברים שממש אוהבים אותי, אפילו שהם לא ממש לידי כרגע. ויהיה בסדר. בטוח. אודי, אני רוצה שתגיד שאתה גאה בי. (((ואם אפשר סוד באוזן, רק לך, שתחשוב שאני ילדה קטנה קטנה, שהכי זקוקה, בסדר?))) hila-הילה